קורנית מקורקפת
Coridothymus capitatus
למעבר לדף הצמח - קורנית מקורקפת
שם מדעי: Coridothymus capitatus.
משפחה: שפתניים.
צורה: שיח ובן-שיח.
קורנית מקורקפת היא בן-שיח נמוך, סוג של צמח תבלין, בני שיח רב שנתיים ממשפחת השפתניים. מדיף ריח עז של זעתר, בדומה לאזוב אך קצת שונה. כתבלין הוא מחליף את האזוב, אך נחשב קצת פחות משובח. צמיחתו כדורית, קוטרו 20–50 ס"מ. ענפיו קשים, ודוקרניים, קטנים (אורכם 2–8 מ"מ ורוחבם 1–2 מ"מ), מוארכים, קשים ומכוסים שערות בלוטיות, בעל ריח מיוחד. הפרח קטן, בעל צבע ורוד/סגול, בעל גביע ירוק, דו-שפתני ועליו 13 עורקי-אורך.
לכותרת חלק תחתון צינורי וחלק עליון בנוי שתי שפתיים: שפה תחתונה רחבה, כמשטח-נחיתה לחרקים, מפוצלת בקצה ל-3 אונות – האמצעית מקושטת לעתים בכתמים כהים; ושפה עליונה מפורצת מעט בקצה. 4 אבקנים בולטים מהפרח. הפרחים ערוכים בקבוצות כדוריות צפופות כקרקפות, מכאן גם שם המין.
תקופת פריחה: קורנית מקורקפת פורחת בסוף האביב ובקיץ, ממאי עד אוקטובר. אייר עד חשוון.
הקורנית ידועה ברפואה העממית בשלל תפקידים,
ובמטבח – כתחליף לאזוב בתור זעתר. פריחתה המאוחרת עושה אותה לצמח-דבש חשוב המין יחיד בסוגו.
הצמח הריחני מקובל מאוד כתבלין למיני מאכלים.
הקורנית המקורקפת הינה צמח בעל אופי דינאמי, חם, ממריץ ומייבש, כאשר בנוסף, תכולת השמנים האתריים שבצמח, הופכים אותה לאחד הצמחים המחטאים החזקים ביותר שישנם ברפואת הצמחים המקומית.
הקורנית המקורקפת הינה צמח קלאסי לטיפול במצבים דלקתיים וזיהומיים של קור ולחות בגוף, בעיקר במערכת הנשימה, העיכול והשתן.
תפוצה בארץ: בחרמון, בגולן ובגליל, חופי הים התיכון, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, השרון והשפלה, בקעת ים המלח, הנגב והרי אילת.
איזורי גידול: קורנית מקורקפת שכיחה, תכופות בריכוזים צפופים, ברוב חלקי צפון הארץ ומרכזה. הקורנית מעדיפה קרקעות דלים, עולה בהמוניה בסלעים, בעיקר של כורכר, חוואר וקירטון.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
המאמר נכתב וצולם על ידי זרעים מציון