תמונת קישור למפת ספקים

join btn 

  • משתלת בוטני
    משתלת בוטני
    תחום עיסוק: משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת מלצר
    משתלת מלצר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת ניירובי
    משתלת ניירובי
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יועצים ובעלי מקצוע, מוצרים וציוד לגן, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • גן יפני
    גן יפני
    תחום עיסוק: גנים בוטניים, חוות חקלאיות ופארקים, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    תחום עיסוק: משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • גן האבן - יבוא ושיווק אבן טבעית לגן
    גן האבן - יבוא ושיווק אבן טבעית לגן
    תחום עיסוק: יבואנים, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, ריהוט ותאורת גן, שונות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת גבעת ברנר
    משתלת גבעת ברנר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יועצים ובעלי מקצוע, מוצרים וציוד לגן, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
שעתם היפה חלק א' – דגני התרבות הצילום מאת: רועי קן-תור

שעתם היפה חלק א' – דגני התרבות

גינת הדגנים.
אין הם מתהדרים בפרחים ססגוניים, וגם העלים, נו נו, דשא גבוה.
אך טמון בהם כל שנבקש בגננו- תנועת הרוח, זוהר האש וזרימת המים.
התמונות צולמו בגינות שעיצב רועי קן-תור.
תאריך: 14-11-2017 מאת: רועי קן-תור תגיות:סוגי גינות
הוסף לאוספים שלי

שעתם היפה חלק א' – דגני התרבות


וסוף קיץ כעת
והחום מלהט
ואין רוח, אין גשם, לא צל ממלט.
אך יש רוח קלה בעלווה הרפה
ויש טל שעוטף שיבולת זקופה
ושמש של בוקר את הגן מטריפה.

כן.
זו היא
שעתם היפה

חלף הנץ ושמש עולה על גן
וכאש בקוצים נצבע כל דגן
וריח זהב מסתלסל לענן
ומפליג אל חופו באישון הקטן.
עת שיבולת מלחין שירת עשבי גן -
לאיש כך לפתע עומד לו הזמן
ועין שומעת ללב מאומן,
שמקשיב אל העין ומתרגם כל סימן.
ויוצא לו הילד אל גנו הקטן,
ופוסע שותק בין חבריו מן הגן,
וצחוק ושמחה ממלאים כל גוון,
בציור פרפרים בשדה הדגן.

אין הם מתהדרים בפרחים ססגוניים, וגם העלים, נו נו, דשא גבוה. אך טמון בהם כל שנבקש בגננו- תנועת הרוח, זוהר האש וזרימת המים. ואתהה ביכולתם להתקשר בהרמוניה עם כל צמח וחומר שלידם, וגם מדוע, שבכל מקום שנמקמם בגן, יראו במקומם הטבעי, מאז ומתמיד? ואולי זו באמת הסיבה- שלפני שהיו כאן בית וגן, שיחקו בחולות שיבולת-השועל וזנב-הארנבת, ועבדקן וזעזועית, ונשרן וברומית, וחיטים ושעורים, עד קצה האופק מזהיבים. ונקודה נוספת היא השייכות- התחושה שיוצרים הדגניים, אף אלו מחו"ל, היא מאד א"י, משהו משלנו, כמו חיבור עמוק לבית המוכר.

ואמנם, זהו צבע פניה של ארצנו,
שבעת שתיבש מסכתה הירוקה, יאירו פניה אלינו.
ואור יקרות יעטוף כל דגן- בטבע וגם בגנינו.
הביטו בזוהר עולה באויר ונישא ברכות אל עינינו.

שעותיהם היפות של הדגניים בארץ, פזורות על פני כל השנה- דגני התרבות הרב-שנתיים, מופיעים בקיץ ומגיעים לשיאם בסתיו. ואז, בעת שהם נמים את שנת החורף שלהם, פורצים ועולים דגניה הנפלאים של ארצנו ומזדרזים להבשיל שיבוליהם באביב, לפני שיעלמו ויזהיבו עם בוא הקיץ החם. על-כן, אחלק את הדגניים לשתי שעות- שעתם של דגני התרבות וב"ה באביב, תגיע גם שעתם היפה של דגני הבר.

תרבות הבר

במאות קודמות באירופה, כשהטבע טרם נדחק ממקומו, היה לאדם חשוב להוכיח מיהו השליט. יערות נעלמו ושדות נחרשו ובמקומם הופיעו אחוזות ענק מוקפות בגנים. מגמה זו התאפיינה בעיקר ע"י גיזום צורני מוקפד, שהוכיח שידו של האדם על העליונה. ובתקופתנו, עם ההבנה שהקידמה אליה שאפנו, מביאה עמה גם רעות רבות, מבקשים רבים לצאת מן המסך וסליחה על הביטוי- להתחבר לטבע. וכך בעולמנו הבוטני, אנו רואים יותר ויותר גנים בסגנון טבעי, המנסה להתחקות אחר הטבע. לעצב גן מבלי שיורגש שעיצבו אותו. האמנם?


מערבות המיד-ווסט ממעוף עפיפון,
ומזרחה של אירופה בינות שדות השיפון,
ועד ארץ הצבי מדרום לצפון-
פעימת לב נחסרת מיפי עילפון.
אין ראוי מן הדגנים לעמוד בגאון
ולהיות אי של שקט בימי שגעון,
להקל על אוזנינו מקול השאון,
להחיות לב גנים בזה הסגנון.

פנס הקסם

למיקום הדגניים בגינה, יש חשיבות עליונה וצריך שיעשה מתוך מחשבה והבנה, כך שיבואו לידי ביטוי בצורה מיטבית. הסיבה העיקרית לכך היא האור- בשונה מצמחים אחרים, לדגניים יש תכונה ייחודית של קליטה והפצה של אור לכל עין ולכל לב. כדי לאפשר לשיבולים לקלוט את האור ולהפיצו סביב, הם זקוקים לגעת באור, כלומר, לגדול במקום פתוח ומאוורר מהפרעות רקע כמו ריבוי שיחים מצלים, קירות ועצים. תכנון השתילה יתבצע ע"י מתיחת קוים דמיוניים בין הצופה בגן לבין מקור האור, כאשר הצמח עומד בתווך. הגינה נשקפת בד"כ, מפינת הישיבה, מחלונות הבית, מהכניסה ומשבילי הגינה. על-כן, המיקום ייקבע בין מקומות אלו לבין מזרחה ומערבה של הגינה- מיקומי הזריחה והשקיעה. בלילה, מומלץ לכוון את תאורת הגינה, שתאיר את הדגניים מלמטה כלפי מעלה. בשונה מצמחים בעלי עלווה צפופה ומלאה, שפעמים רבות חוסמים את האור, אווריריותם של הדגניים מאפשרת ניצול מקסימלי של כל קרן אור קטנה.
הרקע לצמחי הדגן (בעיקר הגבוהים), צריך להיות נקי- קיר חלק, צמחיה אחידת מראה או שטח פתוח, כדי שהשיבולים המזהיבים בשמש יזהרו עוד יותר. שתילה בתוך סבך צמחיה היא אפשרית, אולם יש לשים לב שנוצרת ניגודיות מספקת בין עלוות הדגניים לבין שאר הצמחים- בין במרקם ובין בצבע. גם שתילת מספר מיני דגניים דומים בקבוצה היא לעיתים בעייתית, שכן הם גונבים אחד מן השני את ההצגה. האיזון בין כל פרטים אלו צריך להילקח בחשבון.

אור זרוע


האור הראשון מתוך חושך בוקע
וכל צמח דגן מילדות זאת יודע
שכתר זוהר משיבולת קובע
כל מלען וגרגר בזהב הוא צובע.
ממזרח מבוא חמה כאן בארץ ישראל
ובין-ערביים אל מול ים, אעמוד ואסתכל
ומאחורי דגן- פנס גינה בחושך יישתל
איזה לילה, איזה לילה, איזה לילה, איזה ליל.
ובעצם אור כזה, ייקרא הוא אור זרוע-
שעולה ומתגבר כמי תהום ומי מבוע
ומדוע כה חשוב בזווית להיות קבוע?
כי הצמח בשביל האור נשתל –
כן זאת מדוע.

שיחה במשקל כבד

שכיח למצוא את הדגניים שתולים בסמוך לסלע גדול- מדוע זאת? לדגניים מראה ייחודי בין צמחי העולם- עליהם הדקיקים והארוכים ותפרחותיהם המשובלות הגבוהות, מקנים להם מראה אוורירי קליל ומלא תנועה תמידית. לליבנו משיכה טבעית אל שילובים מעניינים- כל מרכיב בבריאה ויחסיו עם המרכיבים שסביבו- אנשים (אופי בני-זוג), טעמים (חמוץ-מתוק), קולות (סופרן-בס) ולעניינינו- מראות. הדו-שיח העשיר, שנוצר בין מראות מנוגדים, לוכד את תשומת ליבנו ותמיד מעורר מחשבה. אם השילוב מוצא את דרכו אל הלב, באופן טבעי ננסה לעמוד על מרכיביו והיחסים שביניהם, כדי שנוכל לשמר את התחושה ולהעתיק אותה לאן שנחפוץ. שילובים בין שחור ללבן (זברה), בין קושי לרכות (לחם טרי), בין כבד וקל (מטוס בשמים) תמיד מרתקים. גם בגננו נבקש, אף בלי משים, את השיחות הללו. שיחות שימלאו את הגן בתוכן וענין על-פני כל השנה- גם כשאין פריחה משמעותית, גם כשחלק מן הצמחים רדומים וגם כשהגנן לא הגיע כבר המון זמן.
שילוב בין דגן לסלע מקיים בתוכו ניגודיות תמידית, בין סלע מוצק, כבד, מגושם וקבוע לבין דגן אוורירי קליל, בעל חן ותנועה. צאו וראו היכן בטבע, נעים לפגוש בדגניים. אמנם הסלע לא תמיד זמין בגינה, אך אל דאגה- כל חומר שיענה לדרישות שצוינו, מתקבל בברכה אצל הדגן- כד חרס, קיר ישר-זוויות, גזע רחב, שביל אבן וכמובן צמחים בעלי תכונות "כבדות"- כגון נוף צפוף, עלים ופרחים עגולים וגיזום מוקפד ואף צורני. אך דומה שהדגניים, יתקבלו בברכה וחיוך כמעט בכל מקום שיגיעו אליו, שכן אותם חומרים "כבדים", מצויים לנו בשפע סביב.

ליסינג תפעולי

כמו רכב, גם מרבית דגני התרבות זקוקים לטיפול נקודתי וקל. טסט גיזום חידוש נמוך פעם בשנה בסוף הסתיו או בסוף החורף- תלוי בצמח ובהשתלבותו זהוב ופרוע בגינה. מעבר לכך, תוספת קטנה של דשן מנוע תשפר את הביצועים. נדיר למצוא מזיקים ומחלות עלים בדגניים, דבר שמאד מקל עלינו בחודשים החמים. וכמו בליסינג, אפשר ורצוי להחליף את הרכב פעם בשלוש שנים- מוציאים את גוש השורשים באביב, מסלקים חלקים יבשים, מפרידים לגושים קטנים ומפזרים בגינה ולקרובים.
הדגניים מצטיינים גם מבחינה אקולוגית- הן מבחינת תצרוכת הדלק- רובם לא שתיינים גדולים ויצליחו מאד בגינות חסכוניות. והן מבחינה סולרית- תנו להם שמש והרבה- כך הם יבואו לידי ביטוי בצורה מיטבית- זקופים, בריאים, צבע עור יפה וחשוב מכל- צבע אור יפה בתפרחות. בתנאים של מעט שמש, הדגניים נוטים לרבוץ ומאבדים את יופיים. יש אפשרות לתמוך אותם בין שיחים נמוכים או עשבוניים מעוצים וחסונים. מספר דגניים יתאימו אף לצל, כפי שיפורט בהמשך. מעט מדגני התרבות יוצרים ספיח- לעיתים בעייתי ולעיתים נעים. פירוט על כך מובא בתיאור הצמחים.
חלק מן הדגניים נמים בחורף (כמפורט בהמשך)- עליהם שהזהיבו בסתיו מתחילים לכמוש ולהתכופף והצמח מקבל מראה שנוי במחלוקת- מחד, הוא נראה כעשב יבש ששכחנו לנקות, מאידך לא זורקים זהב לפח. לגזום ולנקות ישאיר אותנו עם חלל בערוגה, שאם אינו מוסתר ע"י צמחים אחרים, ניתן לכסות אותו עם עונתיים של חורף (תורמוס, כובע-נזיר וכו'). מבעלי-הנפש, הייתי מבקש קצת סבלנות- הניגודיות בין היבש הזהוב, לבין הירוק המתעורר בחורף, היא נפלאה ומדגישה ביתר שאת את אפרוריותו הנעימה והמיוחלת של החורף בגן. ואז, רגע לפני שתחליטו שדי, יפרצו צבעי האביב מכל פינה ויתערבבו בחלל הגן עם ענני המיסקנתוס ותלתליו העדינים. גם כאן, לאיזון תפקיד חשוב. פתרון נוסף, הוא שימוש בדגני א"י ששעתם היפה היא בתקופה זו ועל כל ארחיב ב"ה בכתבה הבאה.

עולים חדשים

מכל קצוות העולם, מיפן ועד צ'ילה, הגיעה לארץ קבוצת העולים. הם השתרשו כאן בהצלחה וחלקם מוכרים בגינון הפרטי והציבורי מזה שנים רבות. כל העולים, הינם רב-שנתיים, שהוכיחו את חוסנם ואמינותם לאורך זמן זה, כאמור, כמעט ללא טיפול. מסוג הצמחים שפשוט בגינה לשלוח – מה שקרוי - לשגר ולשכוח.


ואם-כן שאלה מתבקשת אשאל-
מדוע במשתלות המבחר כל-כך דל?
הדי לנו בחופן שיבולים וחסל?
והאם לוותר על כסמנתיום כה קל?
כן, הביטו סביב וסיפרו המבחר-
זיף-נוצה 'ארגמני' – עוד כמה אפשר?
מלעניאל דקיק – זהו סטיפה – מוכר.
קורטדריה – מזל שיש פארק וכיכר.
וטוב שהזיף הזיפני יוצר ספיח,
וכך בכל כביש ובכל דרך שכיח-
להזכיר לנו יופי פשוט- הוא שליח.
שעה של שלווה לעת ערב מבטיח.
על-כן היום נתבונן ונכיר-
מינים וזנים נפלאים למכביר.
שאפשר וראוי למשתלות להזכיר-
להציג לציבור שוחרי צמחי שיר.
ולא רק ירוק עלים כמובן,
אלא תכלת-כסוף וסגול-ארגמן
וצהוב וזהב ומגוון בלבן.
והעין סופרת אלף צבע וגוון.
אלף צבע ודגן.

תכונות המינים והזנים השונים

זיף-נוצה

למעבר לדף הצמח - זיף נוצה >>

ראשון ומוכר בין דגני התרבות הוא הסוג זיף-נוצה, אותו נפגוש כמעט בכל פינה. זיף-נוצה מחוספס, או בשמו הגנני- זיפני, הוא ודאי המוכר והידוע בסוג בארץ, שכן ספיחו הרב, הופץ לאורכה ולרוחבה של ארצנו ושטף אותה בשיבוליו הזוהרות. מטרד גנני? אמנם יכול להיות. יש להזהר בו מאד בגינה ולהעדיף על-פניו את אחיו הנמוכים שיגיעו בהמשך. אולם במקומות רחבי ידיים ולאורך כבישי ארצנו- איני רואה זאת כמטרד, נהפוך הוא- זו מתנה נפלאה. בכל פקק בין-ערביים סגרו את הרדיו ותנו לעיניים לשמוע- ב-טבעFM, משדרים כל-שבוע רגוע. בגינון הביתי הוא בעייתי כאמור, שכן ספיחיו יאמצו כל טפטפת ועליו המשוננים ינסרו ברגלינו בשבילים. אם בכל זאת פלשו כמה לגינה, אין זו בעיה כמו עשבים שוטים קשים- מספיק טיפול עקירה נקודתי בלבד.
לעומתו, אחיו ה'ארגמני' המתהדר בנוצותיו הסמוקות, כמעט בכל גן ביתי וציבורי, קנה לעצמו שם ראוי בגינון וזאת אף ללא יצירת ספיח. ואם תבקשו להגדיל את המנה: זיף-נוצה 'בורגונדי ג'איינט'- עלי חרבות ארוכים וארגמניים, פורצים מליבו לגובה 2מ' ויוצרים מזרקה ארגמנית דרמטית ולוכדת עין. אך אף הסטרואידים, נוצותיו נשארו בגודלן הטבעי. ודמיינו לעצמכם 'בורגונדי ג'איינט' עם תפרחות בגודל של קורטדריה... ואם עליזה תאכל מהעוגה? יקטן הצמח ל-80ס"מ 'איטן קניון'- טעים להכיר.
ומה רבה היתה שמחתי, כשפגשתי באוצר יקר הערך- זיף-נוצה זנב-שועלי, המגיע אלינו בארבעה גדלים- ממש בבושקה בוטנית. מראהו הכללי דומה למין הזיפני, אך עליו דקיקים ורכים ואינו יוצר ספיח. גובה הזנים- 40-80 ס"מ בסדר יורד: 'כסיאן', 'וירידסנס', 'המלן' ואחרון וחביב עלי ביותר- 'ליטל באני', בו ניתן להשתמש לתיחום ערוגות ושבילים, באזורי ישיבה ובין עונתיים וצמחים נמוכים ליצירת שיחה מרתקת. 'וירידסנס' מומלץ לשתול בעציץ גבוה לקבלת כדור נוצות מרשים.

מיסקנתוס סיני

למעבר לדף הצמח - מיסקנתוס סיני >>

בעוד שבגינון העולמי, מעמדו רב-חשיבות, אין דגן לא-מוערך ממנו בגינון בארץ. ומדוע? לתפרחות המיסקנתוס מראה ייחודי ביותר- אין זו שיבולת צפופה וזקופה כבמרבית הדגניים, כי אם אצבעות זהובות-עד, דקיקות וארוכות, הלוחשות מילות חן. הן מופיעות בסוף-קיץ, רכות ומדויקות ואט-אט מתבדרות לעננה זהובה המרחפת בשמי הגינה משך חודשים ארוכים. גם בעת שנת החורף, נראה המיסקנתוס מצוין, כשתלתליו פורצים מתוך צמחיית האביב הצבעונית. דמיון רב יש בין הזנים הרבים ומומלץ לבחור לגננו את המתאימים ביותר בגודל ובצבע. גובהם נע בין חצי מטר בזן 'ליטל קיטן' לבין כ-2מ' בזנים הגבוהים. עלווה לבנה נמצא ב'מגוון' וב'מפוספס' דוגמא לא-שגרתית בפסים צהובים לרוחב העלים. זנים מומלצים נוספים: 'דקיק', 'מורנינג לייט', 'קברט', 'אדג'ו', 'גולדפדר' ו-'קירק אלכסנדר'.

דוחן

למעבר לדף הצמח - דוחן >>

זני הדוחן שעלו ארצה, טרם מוכרים מספיק לקהל. הם דגנים זקופים המוסיפים לגן הדגן מראה עלווה צבעונית כגון- תכלכל בזנים 'דואי בלו' (יוצר ספיח רב) ו'הבי מטל' ובורדו בזנים 'רד בראון' ו'שיננדואה'. בסתיו ובחורף נצבעת העלווה בגוונים זהובים נהדרים. השיבוליות שלהם אווריריות, עדינות וכדוריות ויוצרות עננה ורדרדה המרחפת ממעל לעלים. בדוחן התרבותי משתמשים בתעשיית המזון.

כסמנתיון רחב-עלים

למעבר לדף הצמח כסמנתיון >>

דגניים אינם אוהבים צל, אך כאן יש יוצא מן הכלל. ולמעשה, בכל מקום שנשתול אותו, בשמש ובצל, הוא יצליח. בראשי גבעוליו צומחים מדליוני נחושת קשקשיים, השמוטים בעדינות מטה ומושכים חוט של חן על פני הגינה משך חודשים ארוכים. קל מאד להנביט אותם- מדליון שלם ליד הטפטפת ותוך זמן קצר יש לכם צמח חדש עם שורשים חזקים. גם אם לא תעשו כך, הוא יעשה זאת לבד- ספיח רב נשפך ממנו, אך כיוון זהו צמח "קל משקל" ובעל חן רב, איני רואה זאת כבעיה, להפך, נצלו זאת באזורים שוממים ומוצלים בגינה. הסוד הגדול שלו טמון בטיפול בו- לא טיפול גנני (מלבד גיזום חידוש בסוף החורף), אלא טיפול עיצובי- בעת שהמדליונים מתחילים להזהיב, יש להוריד את העלים מן הגבעולים. כן כן. וכך מרחפים להם מדליוני הנחושת כאילו באויר. אפשרות נוספת היא שתילתו מאחורי צמח צפוף עלווה בגובה חצי מטר (למשל קריסה 'גרין קרפט' או ביצן משונן 'רובי'), כך שרק הנחושת תרחף ותזהיב מלמעלה מבלי שנראה את העלים.

קורטדריה מכסיפה

למעבר לדף הצמח קורטדריה מכסיפה >>

הנציגה הגדולה והמרשימה ביותר בקבוצה זו, היא הקורטודריה בעלת נוצות הענק. עם קוטר וגובה של כשלושה מטרים ואף יותר ועלים משוננים חותכים, אין היא מתאימה לגינה קטנה, אולם כשיש מקום, אל תוותרו עליה, כצמח מוקד עם נוכחות דרמטית. קורטדריה מזן 'גולד בנד'- קטנה יותר במימדיה- בעלת פס צהוב בשולי העלים ותפרחות יותר צהבהבות הנוטות לצדדים. ישנו גם זן מיוחד בעל תפרחות ורודות-סגולות- אולי יגיע למחוזותינו.

ליימוס החולות

למעבר לדף הצמח - ליימוס החולות >>

התכלת המזדקר מעלי הליימוס המחודדים, יוצר אפקט מרהיב בגינה הנובע מניגודיות חדה עם צמחים וחומרים רבים. הן בצבע והן בצורה. הוא צמח אמין וחזק, אך יש לשלוט עליו, אחרת קני השורש שלו יתפזרו במהרה לכל עבר ולא תמיד קל להוציא אותם ולכן בגינה קטנה, רצוי לשתול אותו בעציץ רחב. בגן גדול הוא יכסה שטחים, אפילו קשים די במהירות. שיבולי הליימוס עולות באביב גבוה מעל הצמח- הן צפופות, קשות ובצבע קש ולעיתים אינן מורגשות. עליו נוקשים יחסית וחדים ולכן לא רצוי למקמו במקומות ישיבה ומעבר.

בן-אפר

למעבר לדף הצמח בן אפר >>

קשה לעבור ליד קיפודים חינניים אלו, בלי לשלוח יד וללטף את ה"קוצים" הרכים והעדינים. במיוחד של זה התכול, שנראה יותר כמו חפץ נוי פיסולי מאשר צמח. בן-אפר "אמור" לחיות כשלוש שנים בלבד, אך בשל גודלו אין בעיה להחליפו. הוא אינו זקוק לגיזום, אלא ניקוי עלים יבשים מחלקו התחתון מדי פעם. כל גובהם כ-20ס"מ ולכן מומלץ לשתול אותם כתוחמי ערוגה, בשילוב עם עונתיים ובאזורי ישיבה. אמנם המין הירוק "משעמם" יותר מאחיו, אך בשונה ממנו, השיבוליות העדינות והזהובות שלו מתנשאות לכחצי מטר בחינניות רבה ומשתלבות היטב ברקע העונתיים. שילוב מענין נוצר בין המין התכול לבין סוקולנטים נמוכים וצבעוניים דוגמת צורית אדולף (נוסבאומר) וגרפצורית 'ורה היגינס' (ברונז). ומתכון לדקי אבחנה: שלבו את הזן 'בלו סלקט' עם עלי סביון תכלכל והוסיפו ברקע את ליימוס החולות. פזרו מעט פרחי פליציה 'מגוונת' ולובליה שרועה 'תכלת' והגישו קר.

חפורית עבקנית 'פיזי'

למעבר לדף הצמח חפורית עבקנית >>

דגן משתרע זה, מצטיין במילוי שטחים מוצלים חלקית בגינה- מקום בו דגניים רבים לא יצליחו. עליו נישאים לגובה של כ-40 ס"מ ע"ג גבעולים השרועים לכל עבר ויוצאים בין צמחים אחרים, אך עם זאת הוא אינו שתלטן. הגוון הלבן (עם ורוד) שלהם יאיר בקלילות דגנית כל פינה אפלולית. יש לגזמו מדי שנה אך לא בקיץ.

מליניס מוערק 'סוואנה'

למעבר לדף הצמח מליניס מעורק >>

נסו למנות את צבעי השיבולת של דגן חביב זה- בורדו וכסוף, ורוד וקרם, לבן ונחושת ואולי יותר. בשונה מדגנים רבים, אפקט הצבע הכללי של תפרחותיו הוא דומיננטי בגינה, אף שכל גובהו כחצי מטר רך. לצערי, הוא נוטה לעיתים לחד-שנתיות בארצנו, אך ודאי שווה את ההשקעה. רקע של עלווה או פריחה לבנה ייטיב עמו להדגשת הגוונים הרבים.

מלעניאל דקיק (סטיפה)

למעבר לד הצמח מלעניאל דקיק (סטיפה) >>

עבורי, זהו הדבק המחבר את כל צמחי הגן. דומה כי הוא דובר בשפת כל הצמחים, אחרת, לא אוכל להסביר את יכולתו להתחבר עם כל צמח חדש. ואולי זהו השילוב בין מראה נטורלי לצבע נטרלי. תנועה חיננית וגובה נעים – אינני יודע למי לא יתאים. המלעניאל הדקיק יוצר ספיח רב בגינה, אך אל דאגה, דילול קל של הצעירים מדי פעם יספיק. ודווקא נחמד כשהוא צץ במקומות לא-צפויים, כמו למשל בין אבני השבילים. ואז יום אחד מצאתי אוצר- מלעניאל ענק את נשימתי כך עצר. כמה ענק? 2.5מ' של עמודי תפרחת דמויית שיבולת-שועל, המביאים את אפקט הדגן האוורירי והקסום לגבהים חדשים ויוצרים שיחות חדשות עם שיחים גבוהים שטרם דברו דגנית.

ומי לא יחפוץ בענן הוורדרד-
משמים גבוה אל הגן הוא ירד
וריחף בין שיחים ונחת לו על-יד
מולנברגיה נימית שייגע כל אחד.
ועוד חברים לא נשכח ונזכיר:
עבקנה שכיח ה'מגוון' המהיר
ווטיבר שתול על רקע הקיר
וספורובולוס מקסימוס?! מומלץ להכיר!
קלריה מכחילה מתחרזת בשיר
עם זואיסיה דקת-העלים הזעיר
וכדורי פוגונטרום מתגלגלים למכביר
על גדות נחל קנה מצוי האדיר.
וריח לימוני של רב-הזקן
מסתלסל בלובן בולבוסן 'מגוון'
וטעם קנה-סוכר מזן 'ארגמן'

נספחים לעניני הדגן:

בבחירת צמחים לגינה בסגנון טבעי, ראוי לגוון במרקם, צורה וצבע ע"י הוספת צמחים הקרויים- דמויי-דגן. לקבוצה זו עלים סרגליים דקיקים או רחבים והם משתלבים נפלא בין הדגניים ומוסיפים במקרים רבים גם פריחה משמעותית. בין המיוחדים שבהם ראוי לציין את מיני הכריך הנפלאים (עליהם הרחבה בכתבה "תור הזהב"), וכמו-כן מיני0 וזנים של אקורוס, גומא, דאיטס, איריסיים, דיאנלה, סמר, ליריופה וגם באומה חלודית, פורמיום חסון, סוף מצוי, שבטבט ואפילו נולינה וציצנית, שיוסיפו עוד מימד של תנועה וגובה ע"י תפרחותיהם הנישאות.
מבין הפרחים, יש לברור את אלו שייתנו משב רוח טוב לגן- בעלי עמודי פריחה דקים ורכים כגון: מיני מרוה שונים (צחורה, ביצנית, 'אינדיגו ספירס', ירושלים), צלוזיה משובלת, רוסליה, קניפהופיה, בולבין, בן-אלווי, גאורה, מיני אזוביון, חצב, בן-חצב יקינטוני ועוד רבים.

ומילה לאנשי המשתלות-

אתם שליחים נאמנים. תנו לדגניים את הבמה הראויה להם כעת. ובינתיים, אתם, קוראים חביבים, תוכלו למצוא מזור לסקרנות הבוטנית במשתלת בוטניקה (תודה לגל אריה מן המשתלה על דיוקי הזנים הרבים) ובמשתלת מלצר- שם ממתינים לכם אוצרות יקרים.

זו היא שעתם היפה.
זו היא השעה לשתול.
ויפה שעה אחת קודם.

נפגש ב"ה באביב הבא, עת תגיעה שעתם היפה של דגני ארצנו.

כי רבים ונפלאים הם ואינם ניכרים,
והגיעה השעה לפגוש ביקרים -
שכמו עשב שוטה משוטטים ברחובות
ובין שלל גרוטאות, מכסים הם שדות.
אז מדוע לא נפתח שער גינה?
ונזמין שיבואו לגור בשכונה –
בין צמחי התרבות, וראו איזה פלא -
הרמוניה מושלמת בין אלה לאלה.

לכל הכתבות והתמונות שכתב וצילם רועי קן-תור, ופרטי הקשר לאתר של רועי, שמורת העין

הקימו ׳אוסף חדש׳

?לדפי הסברים באתר

רשימת האוספים שלי

סמנו לאיזה אוספים להוסיף את הפריט. ("שמור והוסף" בגמר התהליך)

שמור והוסף
סגור שמור והוסף
scroll back to top

מתכננים גינה  הכנו טיפים עבורכם

סגור ואל תציג יותר
? הכינו במהירות רשימת צמחים ! חדש! ניתן ליצור בקשה להצעת מחיר בקלות ובמהירות...

סמנו ב-V את הצמחים שהנכם מעוניינים להוסיף לרשימה

הוסף הכל לאוספים נקה הכל

בחר אוסף אחד לשליחה במייל

שלח את האוסף שלי

סגור שלח