במאמר זה מנסה אביגיל הלר להקל על הקוראים ולתת בידם כלים שיעזרו להם להפנים מאפייני צמחים,
כך שהכרות עם צמח חדש תהיה קלה כבהכרות עם אדם חדש.

כיצד נזהה צמחים חסכוניים במים?
בבואנו לבחור צמח לגינתנו בתקופה זו של מחסור במים נבדוק את תכונותיו ומראהו. אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות , סימן הוא להיותו “חסכני במים”- הווה אומר - מסתפק במעט השקייה , או בבגרותו - לא זקוק להשקייה מלאכותית מעבר למי הגשמים.

הגן האקולוגי בטכניון בחיפה, הוקם על מנת לענות על צרכים משתנים וכפי שהשתנתה החברה והקהילה האקדמית סביבו כך השתנה הגן והמענה שהוא נותן.

גן העצים על כתף הר הגלבוע, המטופח על ידי יוסי סיוון מקיבוץ בית אלפא, הוא מקום מופלא, המעניק חוויה שונה למבקרים בו.

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

האם מומלץ לשתול צמחיית ארץ ישראל באזור הנגב ?  האם יש סיכון שיהפכו לפולשניים ?