ישנם צמחים שהעלווה שלהם גדולה, מיוחדת, משמעותית ודרמתית
ארטישוק וקוציץ רך הם דוגמא מצויינת לכך

״...אני אוהבת צמחים עם נוכחות, עם עלים ענקיים, צבע עז ומלא שפיצים, כאלה שמתנשאים מעל האחרים והאחרים מתארגנים סביבם...״

גידלנו בוסתן, עם גפן מסוג איזבלה

מצויינים להכנת עלי גפן ממולאים

מסתבר שיש לא מעט דרכים להכין עלי גפן ממולאים

במתכון זה נגוון עם  פטרוזיליה, נענע ורכז רימונים

מה נלמד ממאמר זה - מהי הרכבת דקלים, 
חשוב לדעת כי כבר לפני מאות שנים, דנו במקורות על הרכבת עצים.
ובמיוחד למדנו כי עסקו בחקלאות, בעבודת אדמה ולמרות החשיבות שיש הרואים בביעור חמץ, מצאו כי חשוב יותר לבצע האבקה בערב פסח.

מהם השיקולים המנחים אותנו בבחירת העצים לרחוב ?
כיצד נקבע היכן למקם את העץ, לאורך המדרכה.
האם מבנה הרחוב וצורתו משפיעים על הבחירה?
מה חשיבות הנתונים הפיסיים של העץ, כמימדי העץ, צפיפות, אחידות, נשירה כדומה.
מהם אפיוני אחזקת העץ המשפיעים על בחירתו, למשל השקיה ומחלות.

לעצים תרומה גדולה לאיכות חיינו ובתמורה אנו שואפים להאריך את חייהם ולשמור על חיוניותם. אחת הדרכים לכך היא העיצוב והגיזום ולפניכם כתבה ראשונה בסדרה שתסביר איך לעשות זאת נכון.

למעבר לחלק ב׳
למעבר לחלק ג׳

גינון בר קיימא הוא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים".

הסבר על מושגים בסיסיים בגיזום, ועיצוב עצים צעירים ובינוניים

עקרונות הגיזום למעבר לחלק א׳
עקרונות הגיזום, למעבר לחלק ג׳

בכתבה זו נדון בגיזום עצים בוגרים, גדולי מימדים, שהכלל הוא בעצם להימנע מגיזום עץ בוגר ככל שניתן וכאשר נתקלים בבעיה, עדיף למצוא פתרון באמצעות אורטופדיה.

למעבר לחלק א׳
למעבר לחלק ב׳

ערוגת שכבות, המוכרת גם כערוגת לזניה, היא שיטה להכנת ערוגה במהירות ובפשטות גם על משטחים בנויים כמו מרצפות אקרשטיין ואספלט וגם כשהאדמה שלכם היא לא פוריה, לא נקייה או נגועה בעשבייה.

בכתבה זו אייל ידגים כיצד להקים ערוגת לזניה.

מהן עשרת הדיברות לגן חסכוני במים?

כיצד הגיע הטוליפ, הצמח הלאומי מהאימפריה העותומאנית, אל האציל ההולנדי.
מהי התופעה, טוליפמניה tulipomania.
והאם זו היתה הבועה הכלכלית הראשונה בהיסטוריה?

הגיע הזמן לשבת תחת הגפן המאדימה והתאנה המצהיבה ולהביט אל האלות העולות באש, אל כליל החורש, האשמר והרימון המזהיבים, שבהן התברכה ארצנו.

הרבה מאלו ניתן למצוא בגנים הבוטניים בישראל

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

איזה עץ, שיח, מטפס וגאופיט הם הבחירות של אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח והגנים בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

כיצד נזהה צמחים חסכוניים במים?
בבואנו לבחור צמח לגינתנו בתקופה זו של מחסור במים נבדוק את תכונותיו ומראהו. אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות , סימן הוא להיותו “חסכני במים”- הווה אומר - מסתפק במעט השקייה , או בבגרותו - לא זקוק להשקייה מלאכותית מעבר למי הגשמים.

צמחי מרפא מפחיתי חמצון מכונים נוגדי חמצון או אנטי-אוקסידנטים. מינה פארן Ph.D מפרסמת בעילם, העמותה הישראלית לצמחי מרפא מאמר בנושא. רוזמרין רפואי, וינקה גדולה ועוד צמחים הגדלים בגננו מופיעה ברשימה.