החזון של הפרויקט
ייזום טיפוח דבורת הדבש בעולם תוך יצירת מערכת אקולוגית ברת-קיימא, בדרך של פעילות סביבתית-חברתית עם חשיבות עולמית.
במוקד הפעילות, הקמת מכוורות בגישה הוליסטית ביו-דינמית ברחבי הארץ ובמרכזי הערים.
מיזם זה יעודד את עצירת תהליך היעלמות הדבורים מהעולם ותוך כדי יצירת גשר בין אנשים, עמים ודתות ואף יוכל לסייע בטיפוח מקורות פרנסה נוספים למשקי בית קטנים.
רקע
אוכלוסיית דבורי הדבש מהווה חלק בסיסי ומשמעותי בקיום עלי אדמות. הן מאביקות הצמחים העיקריות בעולם ותורמות לייצור 40% מהמזון שאנו צורכים ולריבוי הצמחייה בטבע. יש להן חשיבות אקולוגית רבה בשימור מגוון מיני צמחים ובתי גידולם.
ברחבי העולם וגם בישראל ניכרת תופעת היעלמות הדבורים מהכוורות (באנגלית: CCD – Colony Collapse Disorder). מחקרים שונים מעידים כי כ-50% מאוכלוסיית הדבורים בעולם נכחדה או נמצאת בתהליכי הכחדה.
לתופעה זו השפעה מכרעת על המערכות האקולוגיות בטבע ועל החקלאות, והיא כבר פגעה החל משנת 2006 בכוורות רבות ברחבי העולם (Johnson et al., 2009) תוך גרימת הפסדים הנאמדים באופן ישיר ועקיף בכ-75 מיליארד דולר. (Swinson et al., 2007 in Maori et al., 2009).
הגורם המרכזי להיעלמות הדבורים (CCD) הוא כתוצאה מהתערבות אנושית אינטנסיבית מתמשכת ומואצת. התערבות זו מתבטאת בפגיעה בבתי גידול טבעיים כתוצאה מפיתוח מואץ, משימוש בחומרי הדברה, קרינה סלולרית ואלקטרו-מגנטית, זיהום אוויר, קרקע ומים ועוד.
בנוסף על כל אלה, יש השפעה מכרעת של הגידול האינטנסיבי של דבורי דבש על היחלשות הדבורים. שיטת הגידול הקונבנציונאלית גורמת להחלשת הדבורה וליצירת דבורה חסרת כוחות חיים דייה ובעלת יכולת ראויה להתמודדות עם שינויים סביבתיים.
התערבות נמשכת זו משבשת את איזון מערך החיים הטבעי של הדבורים וכתוצאה מכך נפגעו גם מערכת החיסון הטבעית שלהן ויכולתן להתגבר על גורמי מחלות ופגעים (וירוסים, טפילים ופטריות). כל אלה פוגעים בכושר החיוניות של הדבורים וגורמים לתמותה ולקריסת אוכלוסייתן.
המשך תופעת היעלמות הדבורים מסכן את קיומו התקין של כדור הארץ (מכלול מערכות אקולוגיות וחקלאות) ומשפיע על כלל האורגניזמים התלויים בו - צמחים, בעלי חיים ואדם.
הפתרון
מנהלת המיזם מקימה מכוורות ביו דינמיות ברחבי הארץ, מטפחת גידול דבורים בעיר כמו בערים ברלין, ניו-יורק, פריז, אמסטרדם ועוד. מקימה מרכז הכשרה, לימוד וחינוך להגברת המודעות ויישום "תורת הגידול הביו- דינמי", מטפחת ויוזמת שינויי תקנות להגנת הדבורים להקמת כוורות ביו דינאמיות.
סביב העשייה המשותפת להצלת הדבורים ולהקמת כוורות ביו דינאמיות יכול להיווצר גשר בין אנשים, בין עמים ובין דתות. המיזם יהווה מקור לשיתוף פעולה וליצירת מקור הכנסה בשיתוף יהודים וערבים, יאפשר מקורות תעסוקה ופרנסה גם לאנשים עם מוגבלויות, יעודד גידול דבורים והפקת דבש במשקי בית מסורתיים קטנים ועוד.
יש צורך וחשיבות בשינוי הגישה הקיימת כדי למנוע פגיעה נוספת וקריסה של מערכות אקולוגיות וחקלאיות. הגישה הביו-דינאמית מציעה פתרון יעיל וישים.
בתמונה לעיל - כוורת ביו-דינמית בביתו של יוסי אוד
מהי הגישה הביו-דינאמית?
זו גישה הנשענת על החקלאות המסורתית ושואפת לאיזון בין האלמנטים השונים המעורבים בחקלאות. הגישה דוגלת בהתחשבות מלאה בסביבת הגידול, באקלים, בעונות השנה ובאיכות וזמינות המים. בנוסף דוגלת גישה חקלאית זו בהקפדה על מיחזור, הימנעות מזיהום הסביבה ופגיעה כלשהי בבעלי חיים, בקרקע, באוויר ובמים. בהיבט ההוליסטי החקלאות הביו-דינמית שמה דגש מיוחד על תנועת גרמי השמיים ומיקומם ביקום כמרכיב חשוב בתכנון מחזור הזריעה, ההשקיה, הגיזום והקטיף של היבול החקלאי.
כיצד תשפיע הגישה על עולם דבורי הדבש?
א. ייעצר תהליך הרס הסביבה האקולוגית ויוכנסו שיטות התומכות בתהליך בר-קיימא.
ב. בצד שיטת גידול הדבורים המסחרית הנהוגה כיום הקונבנציונלית תוכנס שיטה המעודדת את חידוש אוכלוסיית הדבורים.
ההבדלים העיקריים בין גידול ביו דינמי/טבעי לבין גידול קונבנציונלי
המלכה החדשה בוקעת בכוורת באביב | המלכה המלאכותית חדשה מוכנסת לכוורת בסתיו |
נחיל דבורים טבעי/ ביו-דינאמי | נחיל קונבנציונאלי |
בגידול המקובל רואה את הכוורת כולה כאורגניזם, כישות שלמה | רואה את הפרטים בכוורת כמשפחה כאוסף של אורגניזמים |
מלכה חדשה נוצרת בהתנחלות הישנה | לא נוצרות מלכות טבעיות – רק מלאכותיות ומתוך מניפולציות מכניות |
המלכה טבעית וחזקה- תוחלת חיים של 5 שנים | מלכה מלאכותית מוחלשת - תוחלת חיים כשנתיים |
הזכרים הם חלק מהאורגניזם של הכוורת | הזכרים מושמדים מתוך חשיבה שהם פרזיטים |
בניית הכוורת מלמעלה למטה | כוורות נבנות בקומות מלמטה למעלה |
התנחלות של נחילים חדשים נעשית באביב | אין התנחלות חדשות אף פעם |
ניזונים ממגוון רחב של פרחי בר | ניזונים מגידולים מהונדסים, מונו-קולטורה, וכן מוזנים באופן מלאכותי בסוכר הפוגע במערכות הגוף |
רוב הדבש נשאר בכוורת לצרכי הקיום של הדבורים | רוב הדבש נלקח מהדבורים וכתחליף מוזנים בסוכר הפוגע במערכות חיוניות של גופן |
חיים במקום קבוע ומורגלים לסביבה | מזיזים כוורות ממקום למקום ובכך נוצר מתח ותמותה בכוורת |
בונות את החלות בטבעיות מדונג שהדבורים מייצרות | חלות מלאכותיות מחלישות את כוח הבנייה של הדבורה |
מקבלת תרופות טבעיות לגמרי | לגמרי מקבלת תרופות מלאכותיות, נרקוטיות ואנטיביוטיות |
תכנית הפעולה
1. הקמת מכוורות דבש בגישה ביו-דינמית ברחבי בישראל: בגליל בשטחים של קיבוץ הרדוף בשיתוף קהילה שיקומית חירם, באזור ירושלים בשיתוף בית ספר התיכון הערבי בעין-רפא, ובנגב בכפר השיקומי לאנשים עם מוגבלויות "כפר רפאל" ובכל מקום שבו יתאפשר.
2. נטיעת עצי צוף מקומיים באזורים נרחבים בשיתוף קק"ל, המשרד לאיכות הסביבה, רשויות מקומיות, רשות שמורות הטבע והגנים, ועוד.
3. הקמת מרכז ארצי למידע, חינוך והדרכה בתחום של גידול דבורים הוליסטי ביו-דינמי ויצירת סביבה ידידותית לדבורים.
4. יצירת עניין אצל אנשים פרטיים לגידול דבורים בעיר ובכפר כתרומה לחברה ולעולם וכפרנסה משפחתית נוספת.
5. הגברת המודעות לסביבה חושבת ומתחשבת בצרכי הדבורים בגינון ובחקלאות, תוך הכוונה לגידול צמחי צוף.
6. יצירת מודל לחיקוי למגדלי הדבורים ויצרני הדבש הקונבנציונליים, למעבר לגידול הוליסטי ביו-דינמי.
7. קיום מקומות תעסוקה שיקומיים, איכותיים ומקור לפרנסה והתנדבות לאנשים עם מוגבלויות.
8. יצירת גשר ושיתוף בין יהודים, ערבים ונוצרים בפרויקט דגל בחברה ובעולם.
9. יצירת פעילות חברתית והד ציבורי עוצמתי לתמיכה וללוביזם בקרב הרשויות ומקבלי החלטות שיסייעו ויובילו ביצירת סביבה ברת-קיימא לדבורים.
10. הפקת חומר חינוכי-לימודי לנוער ולמבוגרים.
בתמונה לעיל - יוסי אוד מטפל בכוורת ביו-דינמית בביתו
הובלת הפקוייקט
מוביל הפרויקט - התכנית מנוהלת על ידי יוסי אוד - יזם ומוביל פרויקטים סביבתיים, חברתיים, עסקיים וחינוכיים מעל 30 שנה, למד גידול דבורים ביו דינמי, מגדל דבורים בשיתוף עם אנשי מקצוע בארץ ובעולם.
לווי מחקרי- דר" אליעזר פרנקנברג אוניברסיטה העברית ירושלים. בין שאר תפקידיו היה "המדען הראשי" של רשות שמורות הטבע והגנים.
כתב: יוסי אוד