בומבקס הודי , עץ ציורי
זה לא קורה כל יום. גם מזג אויר שמתאים לסהרה וגם ניווט רגלי ממוזיאון תל אביב לכיוון חניון גולדה.
בצידו הצפוני של הקאמרי, בגן העובר מעל לרחוב ברקוביץ, לפני הגלישה במדרגות לחניון, משכו את עיני קבוצת עצים ציוריים שנראתה כאילו נלקחה מתפאורה של הצגה מהאולם הסמוך. אפילו הראות האפסית לא הצליחה להדביר את הסקרנות שהובילה אותי לראות מה מקור נקודות הצבע הפסטליות שמבצבצות מבעד לענפים הציוריים. לא הצטערתי. צבע שרק הטבע, בסיוע כח עליון יכול ליצור. כתום צהבהב נדיר. טרם נתקלתי בעץ כזה. אמצע פברואר, העץ ערום מעלים אך מלא בפריחה מרהיבת עיניים.
הלכתי אל המקורות ושם מצאתי אותו – בומבק הודי, Bombax ceiba
cotton tree, Red Silk-Cotton, Red Cotton Tree, silk-cotton, kapok אלה חלק מהשמות בהם הוא נקרא בארצות בהם הוא גדל.
חפירה במקורות הביאה אותי לפגוש אילן גבוה אחר – דר' יעקב (קובי) כח ז"ל. ממה שקראתי, מרצה, בוטניקאי ואיש ים, אדם מיוחד שאת שכתב על העץ לפני כ 15 שנה אני שמח לחלוק אתכם.
שם הצמח בומבק נגזר הן בעברית והן בלועזית מהמלה היוונית bombac שפירושה כותנה. תואר המין "הודי" נגזר ממקום המוצא והתיאור של המין שהוא ביערות הגשם בהודו אך גם במאלזיה ובאוסטרליה. תואר המין המדעי "ceiba" נגזר מדמיון הפרי של העץ לפרי של סוג אחר במשפחה המכונה בשם "Ceiba". מפירות הציבה הגדלה באמריקה אוספים את סיבי הקפוק המשמשים כחומר מילוי לכרים לכסתות ולמזרונים.
הבומבק נמנה על משפחת הבומבקיים (Bombacaceae), משפחה טרופית של עצים ושיחים המונה 30 סוגים וכ-250 מינים שרובם גדלים בעולם החדש ורק מיעוטם בעולם הישן. לאחדים מהמינים עצה רכה וגזעים עבים בעלי רקמות אוגרות מים. הפרחים של בני המשפחה ניכרים בממדיהם ולרוב מאובקים על ידי עטלפים. מהפירות של מרבית המינים מפיקים סיבים, אחדים מהמינים משמשים להכנת קיאקים (הקורות נבובות). מינים הנמנים עם משפחה זאת ידועים בגלל התועלת הרבה שמפיק ממנה האדם. עץ הבלזה מוכר בגלל עצתו הקלה, כמחצית ממשקל השעם, ומכאן ניצולו לבניית כלים בעלי משקל מועט דוגמת גלגלי הצלה, סירות ודאונים, הסוג דוריו מוכר בגלל פירותיו הגדולים (כגודל אבטיח בינוני) המשמשים למאכל. בישראל נוהגים מזה שנים אחדות לנטוע במדשאות ובשדרות מין נוסף ממשפחת הבומבקיים, כוריזה הדורה הדומה מאד במראהו לבומבק, אך פורחת בשלהי הקיץ וראשית הסתיו. עם משפחת הבומבקיים נמנית גם האדנסוניה המאוצבעת המוכרת בשם העממי "עץ הבאובב", עץ גדול בעל גזע עבה ביותר.
העץ ניכר בענפיו הדוריים ובקוצים העבים דמויי החרוט המכסים את הגזע בצעירותו. הוא עשוי להתרומם לגובה של 50 מ' אף שלרוב גובהו אינו עולה על 25 מ'.
העץ משיר חורף ונמצא בשלכת בחודשים דצמבר-מאי. הלבלוב לאחר הפריחה ולעתים אף אחרי הפצת הזרעים בחודש יוני.
הפריחה בסוף פברואר עד אמצע אפריל, לפני לבלוב העלים. כפתור הפרח ירוק, גדול ובשרני ונוטה כלפי מעלה. הפרחים נישאים בודדים בקצות עוקצים קצרים ובשרניים. הפרחים אינם ריחניים, עלי הכותרת ערוכים במבנה מעגלי ופרושים כלפי מעלה כפמוטים. רוחב הפרח 14-20 ס"מ. בבסיס הפרח 5 עלי הגביע בשרניים ומאוחים, מקומטים כלפי חוץ וחלקים כלפי פנים. הגביע מאוחה העלים יוצר מבנה דמוי פעמון הפוך. 5 עלי כותרת מפורדים, מגוונים בצבעם מאדום עז עד ורוד ואף צהוב. עלה הכותרת בשרני ומכוסה בשערות קצרות משני צדדיו (על מנת להבחין בשערות יש להעזר במגדלת), בעת הפריחה מבנה עלה הכותרת קשתי ואורכו 6-9 ס"מ. האבקנים מרובים, ערוכים בדורים וניכרים בזיריהם הארוכים. זר אבקנים בשלים המרוחקים מעמוד העלי וזר אבקנים בלתי בשלים הצמודים לעמוד העלי. האבקנים נושרים יחד עם עלי הכותרת והגביע בתום הפריחה.
בבסיס הפרח צוף רב המבוקר על ידי חרקים וציפורים.
שימושים בארץ המוצא
לצמח שימוש רב בארצות מוצאו, גביעי הפרחים נאספים בהיפתחם ומשמשים לתיבול תבשילים. בעלי חיים אוכלים את הפרחים לאחר נשירתם לקרקע, ומהפירות הבשלים אוספים את הסיבים הלבנים דמויי המשי המשמשים כחומר מילוי ובידוד.
את העץ ניתן למצוא בוייטנאם, מאלי, אינדונזיה, דרום סין, הונג קונג וטאיוואן.
לפי הסינים, המלך Zhao Tuo ממדינת Nam Yuet נתן את העץ במתנה לקיסר שושלת האן במאה השניה לפני הספירה.
כתב וצילם, אבי שפייזמן
