מהן עשרת הדיברות לגן חסכוני במים?

האם מומלץ לשתול צמחיית ארץ ישראל באזור הנגב ?  האם יש סיכון שיהפכו לפולשניים ?

באירועי גשם רבים נוצר נגר רב המציף על-פי רוב את מערכות הניקוז בדרכו להתבזבז בים. בארץ שחונה כמו ישראל ישנה חשיבות רבה לשמר את כל מי-הגשם בקרקע הגן לתועלת הצמחייה בקיץ.

רבים הם האוהבים את הצמחים, אך יש חובבים שבוחרים תחום מסויים ומתמקדים בו. אגודות חובבים קמו במהלך השנים ובהן מצאו החובבים שפה משותפת,ידע רב ותחומי עניין משותפים.

רבים הם האוהבים את הצמחים, אך יש חובבים שבוחרים תחום מסויים ומתמקדים בו. אגודות חובבים קמו במהלך השנים ובהן מצאו החובבים שפה משותפת, ידע רב, ותחומי עניין משותפים.

רבים הם האוהבים את הצמחים, אך יש חובבים שבוחרים תחום מסויים ומתמקדים בו. אגודות חובבים קמו במהלך השנים ובהן מצאו החובבים שפה משותפת, ידע רב ותחומי עניין משותפים.

מי אינו אוהב ורדים ?  יש חובבים שבוחרים תחום זה ומתמקדים בו. אגודות חובבים קמו במהלך השנים ובהן מצאו החובבים שפה משותפת,ידע רב, ותחומי עניין משותפים.

 חיפוי הקרקע הינו כל חומר - אורגני או אנְאוֹרְגָּנִי המוסף על פני שכבת הקרקע העליונה ובכך גורם לשינוי בסביבת הצמח.

כיצד נוכל לעודד את עצירת תהליך היעלמות הדבורים מהעולם, תוך כדי יצירת גשר בין אנשים, עמים ודתות ואף לסייע בטיפוח מקורות פרנסה נוספים למשקי בית קטנים.

סיפור קצר שממחיש מהו בונסאי

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

בשנים האחרונות עלתה רמת המודעות להקמת גנים העונים על צורכי הדיירים, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים.
יש דעות שונות בעניין המושג "קיימות",  כיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים כדי שיהיו בני קיימא.

לעצים תרומה גדולה לאיכות חיינו ובתמורה אנו שואפים להאריך את חייהם ולשמור על חיוניותם. אחת הדרכים לכך היא העיצוב והגיזום ולפניכם כתבה ראשונה בסדרה שתסביר איך לעשות זאת נכון.

למעבר לחלק ב׳
למעבר לחלק ג׳

דרכים לחיסכון במים בגן הנוי.

למעבר לחלק ב׳ של המאמר
למעבר לנספח השקיה

דרכים לחיסכון במים בגן הנוי

למעבר לחלק א׳ של המאמר
למעבר לנספח השקיה

חישוב מנות השקיה על פי אזורי אקלים, תדירות ההשקיה וגודל השטח.
׳נספח׳ לכתבה רחבה בנושא השקיה

למעבר לחלק א׳ של המאמר
למעבר לחלק ב׳ של המאמר

על גינתם של צייקו וצבי רוטמן בכרמיאל, גן המעוצב בסגנון יפני.

על "גן איריס", גן לצמחי בר הנטוע בכפר יהושע ומטופח באהבה ומסירות של מקימו, אילן טל

גן בוטני של צמחי ארץ ישראל נולד.   כשתומר נהרג, הרגיש יואב כאילו נפל עליו סלע. כשהכאב הפך לבלתי נסבל, החליט יואב לנסות ולהרים את אותו "הסלע", שהעיק עליו, ויצר את גן תום ותומר. הגן הוקם ביחד עם רעייתו חגית ועם בועז ודניאלה כיתאין המתגוררים בנווה שלום.

סיפור הגינה שעל גנו של אריאל הירשפלד בירושלים – לזכר רעייתו בתיה גור

בחירת צמחים לשימוש בגינון מוכתבת לעתים משיקולים אופנתיים ולא משיקולים עניינים, וכך נדחקים הצידה צמחים ותיקים וראויים, שסר חינם

אביגיל הלר נסעה לעמק האלה ובאחד הקיבוצים באזור מצאה את הטבע במלוא עוצמתו פורח בגנו של עתי

גן פרחי בר המכיל בשטחו עולם ומלואו של צמחים מוכרים ונדירים המטופחים באהבה.

על תכנון ועיצוב גינתם של מלי ואלכס מזרוחין בהר כנען, צפת. גינה שאופייה וחזותה הם תוצר השראה שנשאבה מהאזור בו היא ממוקמת.

גינתה של בת ברייר במושב כפר מונאש, מחולקת לשלושה אזורים השונים זה מזה לחלוטין, כשכל אזור משקף תקופה שונה בחייה.

עם יצר הסקרנות והתהייה הטבועים בה, יצאה אביגיל הלר לסקור אנשים וגניהם — אנשים רגילים, החיים חיי שגרה ככל האדם — והדבר המייחד אותם בכל זאת — זה הקשר החזק, הבלתי אמצעי, הסמביוטי כמעט, בינם לבין גנם. בכתבה מספרת אביגיל על גנים, שסיפורם של חלק מהם מופיע באתר זה. 

גן העצים על כתף הר הגלבוע, המטופח על ידי יוסי סיוון מקיבוץ בית אלפא, הוא מקום מופלא, המעניק חוויה שונה למבקרים בו.

העץ הצעיר אינו צפוי להיות מסוכן. כאשר העצים מתבגרים ומזדקנים החיוניות שלהם פוחתת והם נפגעים ממזיקים וגורמי מחלה, מגיזומים לא מקצועיים, מתנאי סביבה שאינם מיטביים ומהצטברות נזקים במהלך השנים.במאמר זה יתמצת את הדרכים לאיתור הפגעים בעצים.

איזה עץ, שיח, מטפס וגאופיט הם הבחירות של אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח והגנים בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.