מדריך לטיול עצמאי
הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע הוקמה בשנת 2006 בט"ו בשבט תשס"ז. ביוזמת תושבי האזור והמינהל הקהילתי "גינות העיר" נאספו עשרות תושבים - הורים וילדים, סבים וסבתות ונכדיהם - לאירוע של נטיעת עצים ושתילת צמחי תבלין ומרפא. הרעיון היה לשחזר את הגן, שהיה קיים בחצר המוזיאון משנות ה-50 של המאה ה-20 ,והוזנח.
מוזיאון טבע בלב המושבה הגרמנית
המוזיאון שוכן בלב המושבה הגרמנית בירושלים בבית דו-קומתי מרהיב, מוקף גן גדול.
המבנה הוקם כבית קיץ ב-1860 על ידי ארמני עשיר [וילה דקאן]. ב-1962 הוסב המבנה למוזיאון, שתכליתו הייתה היכרות עם מדעי הטבע, הסביבה וגוף האדם, ובעיקר העמדת תצוגות בנושא ארץ ישראל וסביבותיה. במוזיאון אוסף גדול של פוחלצי יונקים, עופות וזוחלים ודגמי דינוזאורים. כשנפתח, היו המוצגים חדשניים לזמנם ואטרקטיביים מאוד לילדי ירושלים, שהוזמנו ללחוץ על כפתורים ולהזיז ידיות. ההתרגשות מביקור במקום היא ככל הנראה זיכרון משותף לכל מי שגדל בירושלים בין שנות ה-60 לשנות ה-90.
בשונה ממוזיאונים אחרים בעיר, מוזיאון הטבע הוא כולו בבעלות עיריית ירושלים, ואגף החינוך בעירייה ממונה על תפעולו. בשנים האחרונות הועלו רעיונות להפוך את המוזיאון והגן שסביבו למרכז חינוכי וקהילתי. המרכז יעסוק, בין השאר, בנושאי איכות סביבה וקיימות. כבר היום פורחת בחלק מהגן גינה קהילתית גדולה ומשגשגת.
מהו טבע עירוני
טבע עירוני, או אתר טבע עירוני, הוא מונח שנטבע בשנים הראשונות של המאה ה-21 כשהתברר כי תהליכים אורבניים מואצים מאיימים על שטחים פתוחים בתוך הערים ובשוליהן. המונח "טבע עירוני" הוא חלק מתפיסה תכנונית שבמרכזה שילוב השטחים הפתוחים ברקמה העירונית של העיר. אין הגדרה מחייבת לאתר טבע עירוני, מלבד העובדה שעליו להיות בתחומי עיר או בתחומי תכנון העיר. התפיסה הרעיונית של אתרי טבע עירוני ושילובם איננה חדשה לגמרי, ובשנת הקמתה של הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע (2006 )כבר היו דוגמאות לשילוב הקונספציה בערים גדולות בעולם, כחלק ממגמה שתופסת לה אחיזה בעריכת תכניות מתאר. בלונדון קיימת כבר שנים ארוכות מערכת רחבת-היקף של אתרי טבע עירוניים, המחולקים לפי רובע, או לפי שכונה. גם בניו-יורק ובברצלונה נעשה ניסיון לשלב אתר טבע, ובוצע שיקום של אזורים עירוניים לטובת שמורות טבע וחיי הבר.
האתרים הם בגדלים שונים; יש אתרים גדולים המתבססים על מרחב ועל שטחים פתוחים. אתרים אחרים הם מתחמים מצומצמים בעלי ערך ייחודי, וקיימים גם אתרים קטנים המייצגים תופעת טבע. אתרי טבע עירוני אינם מוגבלים לערכי טבע, ומדי פעם מוקמים גם אתרים מעשה ידי אדם ליצירת מערכות אקולוגיות ייחודיות ונקודות בעלות עניין .
הגינה הקהילתית במוזיאון הטבע
בגינת המוזיאון התגבשה קבוצה מרשימה של פעילים חובבי עבודת אדמה וחקלאות. הפעילים הקימו את הגינה הקהילתית, והם מטפחים ומתחזקים אותה בכל ימות השנה. קבוצת הפעילים נפגשת בימי חמישי אחה"צ לפעילות משותפת שכוללת: עבודה חקלאית גננית, פרויקטים ומתקנים של מיחזּור ושל הדגמת חקלאות ביתית, שיקום ברכות המים ההיסטוריות בגן, מפגשים ופעילויות בנושאי תרבות ופנאי, ועוד. אחת לשבועיים מסתיימת הפעילות בארוחה משותפת מעשי ידי ה"גננים", שמבוססת לא מעט על תנובת הגינה. בגינה גם פועלת קבוצת פעילים של "משתלה מהלב", שמְתַפעלים משתלה שיקומית של צמחי בית וגן.
שטח הגן בחצר המוזיאון הוא כ-5 דונם, והוא כולל חורש ים-תיכוני שניטע בשנות ה-70 של המאה ה-20 וכן עצי נוי גבוהים ומרשימים, בעיקר אורנים. השטח שבו הוקמה הגינה הקהילתית היה מוזנח ושומם לחלוטין, ותוך מספר שנים צמח בו גן נפלא – גן עדן אמיתי. הגן חבוי ונסתר מאחורי חומת אבן מהתקופה הטמפלרית של המושבה (הטפלרים הגיעו לירושלים בשליש האחרון של המאה ה-19) אך העצים הבולטים למרחקים מזמינים להיכנס לגן מבעד לשערים ברחוב המגיד וברחוב מוהליבר. הגן משרה סביבו הרבה רוגע ומזמין כל אחד ואחת להצטרף לעבודת פעילי הגינה, לטייל, ליהנות ולנוח.
דף מידע זה יסייע למטיילים להכיר את עצי הגן, את מופעיהם העונתיים ואת תרומתם לקהילה, לאדם ולסביבה.
עצי הגינה
גן מוזיאון הטבע הוא "ריאה ירוקה" בלב אזור אורבני. הן מצילום הגן ממעוף הציפור והן בהיכנסנו פנימה, אנו חשים בעוצמה רבה את תרומת העצים לסביבה ולאדם. קשה מאוד לדמיין גן זה כשהוא ריק מעצים. חשיבותם של העצים לאדם ולסביבה היא רבה. הם תורמים לנוף, לנוי, לאקלים, לאיכות הסביבה ואף למורשתו של עם.
העץ הוא הגורם האורגני הגדול ביותר בטבע ובעל משך- החיים הארוך ביותר.
לעצים תרומה נכבדה לנוף הארץ, הם זכר לעבר, סמל ההווה ותקווה לעתיד. לעץ מופעים רבים ומעניינים המתחלפים עם חילופי העונות. הוא מפחית את הטמפרטורה בסביבתו, מקטין את הזיהום בפחמן דו-חמצני ואת אפקט החממה, משפר את המגוון הביולוגי, מעלה את ערך הנכסים שבסביבתו, משפר את חיי החברה ומקטין פשיעה; בקיצור, נכס חי שראוי וכדאי לטפל בו ולשמרו!
העצים בישראל מוגנים בחוק "פקודת היערות" - פקודה מנדטורית שעודכנה בחקיקה חדשה בשנת 2014 .העצים בסביבה העירונית עלולים להיפגע כתוצאה מפיתוח ומבנייה, ולכן ננסה להכירם, להעריך את תרומתם לאדם ולסביבה, לשמור עליהם, לעודד את הרשות לטפל בהם ולשקמם ולפעול להוקרתם ולאהבתם. מי שמגלים עניין בנושא העצים מוזמנים להצטרף למיזם "שומרים על עצים" באמצעות אתר משרד החקלאות ולפעול למען העצים כנאמני אילנות. יחידת פקיד היערות תשמח לסייע בכל פרויקט ומיזם חינוכי שמטרתו לקדם שמירה על עצים.
במינהל הקהילתי "גינות העיר" ניתן לקבל מענה על שאלות בנושא הגנה על עצים בוגרים, הכְוונה והדרכה במקרים של כריתת עצים במרחב הציבורי או הפרטי וסיוע בהגשת ערר על רישיונות לכריתת עצים. המינהל הקהילתי אף עוסק בהגברת המודעות לנושא עצים ואילנות באמצעות תכניות בבתי ספר, פעילויות פנאי למשפחות בגינות ציבוריות ובגינות קהילתיות ואירועים קהילתיים מגוונים.
בעיריית ירושלים פועל פקיד יערות בתפקיד מנהל אגף שפ"ע )שיפור פני העיר( בעירייה. הוא הממונה על נושא הגנת העצים בעיר ועל מתן רישיונות לכריתה ולהעתקה. ניתן לפנות אליו דרך המוקד העירוני )106 )כדי לדווח על פגיעה בעצים.
יוצאים לסיור בגינה
עם הכניסה לגינה מהשער התחתון (ממגרש החניה ברחוב המגיד), נראה מולנו את בניין מוזיאון הטבע וסביבו עצי אורן, ברוש מצוי (1) ועץ גבוה וחסון של ושינגטוניה (2) .עץ זה חריג מעט בנוף הירושלמי.
לימיננו ניצב אוהל עגול מבמבוק, על פי דגם קלטי עתיק, שהקימו פעילי הגינה. האוהל הוא מקום מפגש קהילתי, מקום לארוחות משותפות של פעילי הגינה, להרצאות, לסדנאות ולפעילות "מדרש גינה".
ליד האוהל כמה עצים מרשימים של ברוש מצוי ושל שקד מצוי (4 ) וכן עצי פרי צעירים שניטעו ליד חומת האבן.
צדקתם, מדובר באורן ירושלים (3) .בגינה יש כ-20 עצי אורן ירושלים, שניטעו בשנים 1920 - 1910 .
לא ייאמן! העצים הם בני כ-100 שנה. ממש עצים היסטוריים. אין ספק שעצים אלו יודעים לספר את סיפורה של המושבה הגרמנית.
על עצי האורן נוכל לראות הרבה איצטרובלים צעירים ובוגרים. משך חייו והתפתחותו של איצטרובל האורן הוא כשנתיים. האיצטרובלים הבשלים סגורים, ובימים חמים מאוד או בשרפה (חס וחלילה) האיצטרובל נפתח והזרעים מופצים ברוח ונובטים בסביבה; זוהי דרך תפוצתו של העץ. בגינת המוזיאון ניתן לראות עצי אורן ותיקים ולידם נבטים צעירים בני שנים בודדות או בני כמה עשרות שנים.
לעצי אורן ירושלים יש נטייה לגדול עקומים. הסיבה לכך היא שיש להם מערכת שורשים שטחית ומצומצמת. זה מה שמסביר את אי-יציבותם, ועל כן הם מהווים סכנה. תכונה זו של עצי האורן מחייבת טיפול: גיזום העצים ודילול הצמרת. בשלוש השנים האחרונות קרסו בגינה בעת סופות החורף שני עצי אורן גדולים. בעקבות כך התבצע בגינה גיזום מקצועי של שאר האורנים לקראת חורף 2013 .ואכן בשלג הגדול של שנת 2014 לא נפגע אף עץ אורן בגינה. שרידי עצי האורן שקרסו פזורים ברחבי הגינה, הגזעים נחתכו ונוסרו לספסלי ישיבה ולשולחן במרכז הגינה וליד האוהל. צל"ש על מדיניות קיימות ומחזּור! מה שצמח בגינה נשאר בגינה! חלק מהענפים צורפו לערמת הקומפוסט או לריסוק ושימוש חוזר כחומר חיפוי בשבילים ומסביב לעצים.
מהו גיל העץ? סִפרו את הטבעות השנתיות בגזעים הכרותים הפרוסים ברחבי הגן – כמה ספרתם? אני ספרתי 97 טבעות. מהן טבעות שנתיות? בהיקף הגזע יש שכבה פעילה )קמביום(ׂהמתחלקת כלפי פנים ויוצרת תאים ]צינורות[ להובלת מים ודשנים מהקרקע לעץ. כלפי חוץ היא יוצרת רקמה להובלת מוטמעים מהנוף למטה - לגזע ולשורש. באורן הפעילות העונתית מתרחשת באביב ובמהלך הקיץ, אך יש הבדל בעוצמת הפעילות ובגודל התאים. לכן בגזע נוצרים תאים גדולים בתחילת עונת הצימוח ותאים קטנים בסופה. זה מתבטא במראה של טבעות, המאפשר להעריך את גיל העץ לאחר חיתוך הגזע או ענף..נטייל בטרסה התחתונה של הגינה, שהייתה שלב השתילה והנטיעה הראשון של פעילי הגינה
הקהילתית. מה בטרסה – ערוגות של ירקות וצמחי תבלין ובוסתן עצי פרי עם מגוון מינים:
עצי חרוב, תאנה, שזיף, אפרסק, זית, תות שחור ועוד. פעילי הגינה שותלים, משקים, מדשנים ומזבלים בקומפוסט, מנכשים עשבייה, מגינים על הפרי באמצעים טבעיים אורגניים, והעיקר - לומדים להיות חקלאים ומתחברים לאדמה ולכל הטוב שהיא גומלת לנו. ולבסוף, כאשר יש פרי וירק, קוטפים ונהנים מהחוויה ומהטעם.
הבוסתן המשולב שווה התבוננות והנאה מהמראות היפים, המשתנים בכל עונה.
עצי הפרי הנשירים משרים אווירה מיוחדת על סביבותיהם. נוסף ליצירת חלל הגן וצל, הם מלבלבים ופורחים באביב המוקדם בשלל צבעים:
גוני לבן (שקד מצוי, תפוח, אגס), ורוד (אפרסק ,דובדבן).
לאחר מכן הם מתכסים בעלווה ירוקה-בהירה ולבסוף, בקיץ, בירוק על כל גווניו. ניתן לעקוב אחר שלבי ההבשלה מפרח לפרי. ליהנות מצמיחתו של הפרי ומהמעבר מצבעי הצהוב והירוק עד לצבעי ההבשלה - אדום וסגול; כל עץ וצבעי הבשלתו. לאט-לאט מלמד אותנו הניסיון מתי לקטוף ואיך ליהנות מאכילתו של פרי שגידלנו במו ידינו. והעצים מחזירים לפעילים תמורה על מאמציהם ביבולים נפלאים.
למדנו בגינה כיצד להגן על העצים מפגעים, ממחלות וממזיקים. איך מגינים על הפירות –עוטפים אותם בשקיות או עוטפים את העץ כולו ברשת נגד חדירת חרקים, (למשל זבוב הים התיכון) וציפורים אשר אוכלות את הפרי.
בוודאי שמתם לב שהעץ המקדים לפרוח עוד בסוף החורף הוא השקד המצוי (4) [" שקדייה"]. זה העץ המאפיין תמיד את ט"ו בשבט. אחריו פורחים עצי התפוח, האפרסק, האגס ועוד. ומדוע קוראים לו שקד? - כי הוא שוקד לפרוח ראשון כל שנה.
באמצע הגינה התחתונה בקרבת ברכות המים נשב לצלו של עץ זית אירופי (5) ותיק. ברחבי הגן פזורים כמה וכמה עצי זית. עצים אלו מאופיינים בגזע ציורי ומפותל, דבר המעיד על גידול בתנאי בעל ללא תוספת השקיה. עץ הזית הוא אחד משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל והוא זכה למקום של כבוד בתרבות היהודית. עם ישראל משול לעץ הזית. עלי העץ הם סמל לשלום וענפיו מופיעים על סמל המדינה, על סמל צה"ל ועל סמלן של האומות המאוחדות. לפרות הזית ושמנֹו סגולות בריאות מיוחדות. איכות השמן היא גבוהה ביותר הן כשמן מאכל והן כחומר בעירה. ולכן את מנורת המקדש האירו בשמן זית. הוא אף החומר הראוי ביותר להדלקת נרות חנוכה. ועדיין לא אמרנו דבר על שימושיו במטבח... מומלץ להצטרף לפעילות המסיק בגינה ולכיבוש הזיתים בעונת הסתיו וראשית החורף.
מערבית לעץ הזית בשטח פתוח קטן ובו הרבה פרחי בר גדל עץ תאנה קטן, פיקוס התאנה (11). העץ בנוי על מספר גזעים. גזעיו אפורים, עליו מאוצבעים. ניתן להנות ממנו ע"י הכנת ייחורים לריבוי ואכילת תאנים בעונה.
לאחר טיול נעים ברחבי הטרסה התחתונה נעלה לטרסה העליונה דרך החממה והמשתלה. הגענו למשטח בטון גדול. זהו בור המים ששוקם על ידי פעילי הגינה בשנים האחרונות, הוא קולט מים מגג המבנה ומכל האזור ומסייע בהשקיית הגינה. בסמוך אליו ברכת מים משנות ה-50 ,אשר נמצאת כרגע בשלבי שיקום כדי להחזיר עטרה ליושנה. כך נוכל ליהנות מברכה עם צמחי מים ודגים ושאר יצורים, שיגדילו את המגוון הביולוגי בגן. הברכה תהווה השלמה לבוסתן ולגן העדן שבו. באמצע הגן צומח לו זקוף וחסון עץ אורן גדול מימדים.
שיטה אחת היא השוואת גובה העץ למבנים סמוכים (בדרך כלל, גובה של קומת בניין הוא 3 מ'). כאשר אין מבנים בקרבת מקום (למשל בגינה הקהילתית), מעמידים ליד העץ אדם שגובהו ידוע, ומנסים להעריך ממרחק ולמדוד כמה פעמים יכולנו להעמיד את האדם עד הצמרת אפשר להעזר לשם כך בצילום ולמדוד זאת ממש בסרגל.
זוהי שיטה קלה ופשוטה. שיטה שלישית היא שיטת משולשים שווי-שוקיים (יוסבר בעל-פה). ושיטה אחרונה מופיעה במקורותינו ומובאת במשנה: "הרוצה למדוד קומתו של דקל מודד קומתו וצלו וצל הדקל וכך יוכל לחשב כמה גובהו של דקל" (מסכת עירובין דף מ"ג) כלומר, מודדים את היחס בין גובה האדם לאורך צלו ואת התוצאה נכפיל באורך צלו של העץ.
טיול בחורש הים-תיכוני בגינה
בצד הצפון-מערבי של הגן [ליד השער העליון] יש חורש ים תיכוני צפוף שניטע בשנות ה- 50 (1947-1955) על ידי צבי לב שהיה רכז המרכז הפדגוגי במקום.
נוכל למצוא בחורש עצי חרוב מצוי, אלון מצוי, אלון התבור, אלון התולע, אלה אטלנטית, אלה ארץ ישראלית, בר זית בינוני, ער אציל ועוד.
החורש נותן לנו תמונה אמיתית של עונות השנה:
שילוב של עצים ירוקי-עד עם עצים נשירים המאפשר הצללה מלאה בקיץ , ומאידך גיסא חדירת אור ושמש בסתיו ובחורף, המאפשרת התפתחות גיאופיטים (בצלים ופקעות) וצומח חד-שנתי הזקוק לאור.
לאחר הגשם הראשון, הקרקע תתכסה בפרחי סתוונית ורודים, ולקראת חנוכה -בכרכום הדומה לנרות חנוכה. מאוחר יותר יצמחו בגינה רקפות, כלניות ופרחים נוספים: שילוב מושלם בין העצים לצמחיית הקרקע הנמוכה.
בואו נכיר כמה מינים:
נתחיל באחד מעצי החורש הנשירים - אלה ארץ ישראלית (6) .מאחר ולאלה יש הרבה גזעים שווי ערך, קשה לעתים להבחין האם לפנינו שיח או עץ. בסתיו, עלי העץ מתכסים בגוונים אדמדמים – אלה הם צבעי השלכת. העץ מתכונן לחורף. חומרי המזון עוברים במערכת ההובלה לענפים ולגזע, ואז נחשפים הצבענים הנמצאים בעלים. לאט-לאט העלים מתייבשים ונושרים. מראה נהדר! במקביל הקרקע מתעשרת בעלים שמהווים חיפוי - קרקע וחומר אורגני מעולה להשבחת הקרקע. לאֵ לָ ה אשכולות פרי סגולים או אדומים. הם מושכים ציפורים אשר זוללות את הפירות ולאחר מכן מפרישות את הזרעים בכל מיני אתרים בסביבה וכך הזרעים מופצים בטבע.
חומר למחשבה ! מדוע רוב הפרות סגולים ורק חלק קטן מהם אדום? לעתים תגלו על עצי האלה "בננות" אדומות או יבשות. אלו הם עפצים המשמשים בית-גידול לחרקים.
עץ גדול יותר ודומה לאלה הארץ ישראלית הוא האלה האטלנטית, שגם אותה נמצא בחורש שבגינה. העפצים שלו הם דמויי-אלמוג. כדאי לקטוף את העפצים להרכבת אוסף של חלקי צומח מהטבע [כגון: בלוטי עץ אלון, איצטרובלים של מיני אורן, פירות יבשים של חרוב וכלליל החורש].
עץ נוסף חשוב ונפוץ מאוד בחורש הים-תיכוני הוא אלון מצוי (7) קל לזהותו: יש לו עלים קטנים גלדניים, משוננים ודוקרניים. והפרי הרי מוכר לכולנו - ספלול ובתוכו בלוט.
אחד מעצי החורש המעניינים הוא החרוב המצוי (8), המוכר לנו מסיפורו הידוע של חוני המעגל (ראו למטה). ברחבי הגינה והחורש פזורים עצי חרוב - רובם ותיקים וגילם מעל 60 שנה. שימו לב לפרות שעל העץ. לחלק מהעצים יש פרות ולחלק אחר – אין.
מכירים את התופעה? אז הנה ההסבר: החרוב הוא עץ דו-ביתי: יש עצי-זכר ויש עצי-נקבה. עוד עצים דו-ביתיים מוכרים הם תמר מצוי, תות שחור, ושינגטוניה חסונה, ער אציל.
מה הקשר בין המשל הבא לבין תופעת הדו-ביתיות?
"יום אחד היה (חוני המעגל) הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב.
שאל אותו (חוני את האיש): מתי העץ יניב פרות?
ענה לו (האיש): לאחר שבעים שנה.
אמר לו (חוני): וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה?
אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פרות.
כמו שאבותי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בני " (תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כג, עמוד א).
ועוד מידע על החרוב: פריו של החרוב מיוחד וטעים, ולעתים הוא מתוק כדבש. לפרי הרבה סיבים תזונתיים, שמועילים למערכת העיכול. משקל זרעי החרוב נקרא קרט ושימש בעבר לשקילת אבני חן. אם נסדר את זרעי החרוב בשורה ליד הנעל של כל אחד, נקבל מספר זרעים כמספר הנעלים. [כמעט מדוייק, נסו].
בהזדמנות זאת נלמד מידע חשוב על מיניות העצים והצמחים. רוב העצים הם בעלי פרחים
דו-מיניים - בכל פרח יש חלקי זכר (אבקנים) וחלקי נקבה (שחלה ועלי).
כמו לכל העצים ממשפחת הוָרדניים, מיני הדר, רימון מצוי ועוד. לחלק מהעצים יש על אותו עץ פרחי זכר ונקבה בנפרד. אלה הם פרחים חד-מינים. חלקם חד-ביתיים, כמו למשל עצי אורן, ברוש, מיני אלון ועוד. וחלקם דו-ביתיים בהם קיימת הפרדה בין פרחי הזכר והנקבה. כלומר יש עץ זכר ועץ נקבה. ולכן הם נקראים דו-ביתיים. מהי הסיבה הפרדה הזו? השבחת הצאצאים. ככל שהמרחק בין הצאצאים )הזרעים( גדולה יותר והם לא מאותו עץ, בריאות הצמחים ואיכותם טובה ביותר.
ברחבי החורש ואף בטרסה התחתונה נראה את כליל החורש (9). עץ הכליל פורח בצבעי ורוד לילך בראשית האביב ומסמן יחד עם עץ השקד את הליבלוב והפריחה באביב. פריחתו מעניינת ביותר דמויית סירה עם מפרש ומשוטים. אם תתבוננו מקרוב על הפריחה ועל הדבורים המברים את הפרח תראו איך עובד מנגנון האבקה המיוחד.
ממש בקרבת הכניסה למוזיאון, ליד הברזייה הקטנה, גדל עץ בעל גזע אדום מרשים. זהו הקטלב המצוי (10). הקטלב הוא אחד מעצי החורש הנדירים, והוא גדל בדרך כלל במעבה החורש בצל. גזעו האדום מתקלף פעם בשנה, פריחתו בראשית האביב (סמוך לפסח) בצורת כוסיות קטנות הפוכות בצבע לבן-שמנת. בסתיו ובחורף הוא מלא פרות אדומים-כתומים קטנים בעלי גבשושיות קטנות. הפרי טעים ומזין.
גיחה קצרה למושבה הגרמנית
ברצוני להזמינכם לגיחה קצרה למושבה הגרמנית לטעום את בתי המושבה ואת עציה.
נצא מהשער הראשי דרומה לרחוב המגיד, ומיד בפנייה לכיוון מזרח, בפינה מול הכניסה לבית הספר "אדם", נראה עץ אורן ירושלים גבוה ומרשים. עץ זה הוא אחד משלושה עצים ברחוב המגיד ששורשיהם נחשפו (50%) בעקבות עבודות פיתוח שהתבצעו במקום.
זוהי הזדמנות לצפות במערכת השורשים הרדודה של אורן ירושלים ולהבין מדוע העצים מתהפכים ונופלים.
מתוך שלושת העצים נותרו שניים - האמצעי מת, הוא לא שרד את חיתוך השורשים.
נמשיך עד לפינת רחוב עמנואל נוח ולפני שנרד לרחוב עמק רפאים נתרשם מעץ אקליפטוס-המקור הגדול הנטוע בחצר הבית הפינתי. זהו עץ גדול, זקוף ובריא.
מהיכן הגיעו עצי האקליפטוס לירושלים? הטמפלרים מגרמניה בוודאי לא הביאו אותם. הסברה היא כי יחידת צבא אוסטרלית, ששהתה באזור בזמן מלחמת העולם הראשונה, נטעה חלק מהעצים במושבה הגרמנית ובשכונת בקעה.
נרד לכיוון רחוב עמק רפאים. זהו, אנחנו במושבה הגרמנית. נפנה צפונה. במרחק כ-100 מ', בצמוד לרחוב עמק רפאים 16 וליד בית משפחת אימבר נטוע ממש בשולי המדרכה עץ אקליפטוס מפואר אשר סבל מגיזום מופרז. גם עץ זה מפאר את הרחוב, אך לטענת חלק מהתושבים הוא מפריע להולכי הרגל.
האם אפשר לחיות עם עצים שתולים במדרכה? אפשר! הכול תלוי במודעות התושבים ופרנסי העיר ובטיפול מקצועי נכון ומסור.
אנו פונים מזרחה לרחוב לויד ג'ורג ובמספר 4א הגענו לקולנוע "סמדר" המיתולוגי ולידו המלון "בית קטן במושבה".
הבתים, החצרות, החומות – כולם מתקופת ראשית המושבה הגרמנית (עם שיפוצים). מה שמאפין את המושבה היום הוא שהעצים גבוהים מהבתים. וזה מה שביקשו תושבי המקום מהעירייה: להשאיר את המצב כמו שהוא, גם לאחר פעולות שלבינוי ופיתוח בעתיד - כלומר משהו שדומה לכפר.
תמונת-הנוף הבולטת היא הרבה עצי אורן ירושלים ברחובות, ובעיקר בחצרות הבתים. עצים בני 90 שנה ויותר, המפארים את המושבה. עצים אלו, לצד עצי תות, איזדרכת מצויה ואילנתה בלוטית, גדלים בכל מקום פנוי.
אלה הם עצים פולשניים מרשימים, אך קשים לשליטה ונובטים בכל פינה פנויה.
מול הקולנוע עץ תמר קנרי מרשים. ואם לא שמתם לב עד עכשיו, מתוך גג מסעדת קולנוע "סמדר" מגיח בשמחה ברוש מצוי שהשתמר בתהליך הבנייה והפיתוח.
זוהי יוזמה שראויה לצל"ש. בזמן האחרון העץ אינו מרגיש טוב. בצמרתו ענפים יבשים . נקווה שמישהו ייתן את הדעת איך לשמרו לדורות הבאים.
סיורנו בגן מוזיאון הטבע לא הסתיים. אתם מוזמנים לבקר וליהנות מהצמחים והעצים בגן
בכל עונות השנה.
תיאור מיני העצים בגן ובסביבתו
1. ברוש מצוי - עץ ירוק-עד ממשפחת הברושיים. זהו עץ מחטני, זקוף שעליו קשקשיים וקטנים. הפריחה זכרית ונקבית בנפרד וצבעה ירקרק. פורח באביב ומפזר אבקה רבה העלולה לגרום אלרגיה. הפרי הוא אצטרובל קשקשי עגול הנמצא על העץ כל השנה.
למעבר לדף הצמח - ברוש מצוי
2. ושינגטוניה חסונה חוטית - עץ ממשפחת הדקליים, מוצאו מצפון-מערב מקסיקו. העלים דמויי כפה. הובא לארץ כבר בראשית המאה ה-20 .באביב הוא מצמיח תפרחות נטויות [צומחות כלפי מטה] בצבע לבן-שמנת, הפריחה עלולה לגרום לאלרגיה. הפרי באשכולות כדוריים שחורים. ושינטוניה חסונה הוא צמח פולשני, המפיץ עצמו בעזרת זרעים.
3. אורן ירושלים – עץ ממשפחת האורניים, עץ בעל צמרת צרה וזקופה בעל נטייה לגדול עקום. מסתפק בבית שורשים מצומצם, חסכן במים. נפגע ממזיק תהלוכן האורן הגורם לצריבות בעור ובעיניים. העלים מחטניים, הפריחה הזכרית והניקבית במקומות שונים על העץ. האבקה עלולה לגרום לאלרגיה. הפרי איצטרובל המבשיל במשך שנתיים. תוכלו לראות על הקרקע איצטרובלים סגורים ואיצטרובלים שנפתחו בעקבות החום ופיזרו את הזרעים.
4. שקד מצוי - עץ נשיר ממשפחת הוָרדיים. מוצאו ים-תיכוני. בר בארץ. מצטיין ובולט בפריחתו השופעת בצבע לבן או ורוד בסוף החורף ובאביב המוקדם (סמוך לט"ו בשבט). פריו הוא בית-גלעין קשה ואכיל. במרכז הגן עץ שקד ותיק ומרשים.
5 . זית אירופי - עץ ירוק-עד ממשפחת הזיתיים. בר בארץ. מוצאו מאזור הים התיכון. גזעו מחורץ ומפותל, עליו אפורים, פריחתו לבנה באביב ועלולה לגרום לאלרגיה. הפרי הוא ענבות ירוקות המשחירות בהבשלתן. עץ מאריך ימים.
עיברו לדף הצמח - זית אירופי
6 . אלה ארץ ישראלית - עץ נשיר ממשפחת האלתיים מוצאו ים-תיכוני. בר בארץ. קטן-בינוני בגודלו. העלווה עדינה ובעלת צבעי שלכת אדומים בסתיו. הפרי מבשיל בסתיו באשכולות אדומים-שחורים ומושך מאוד ציפורים.
למעבר לדף הצמח - אלה ארץ ישראלית
7. אלון מצוי – עץ ירוק עד ממשפחת האלוניים, גדל בר בארץ בחורש הים תיכוני. העלווה גלדנית וקוצנית מעט, לעץ פריחה זכרית ונקבית בנפרד על אותו עץ ]חד ביתי[. הפרי ספלול שבתוכו בלוט. מתפתח במשך שנה וחצי על העץ. גדל בדרך כלל על מספר גזעים שווי ערך. מין נוסף של אלון הגדל בחורש אלון התבור. זה ממש עץ נשיר בעל גזע מרכזי. העלים גדולים יותר ופחות נוקשים.
8. חרוב מצוי - עץ ירוק-עד ממשפחת הקטנייתיים )כליליים(. מוצאו ים-תיכוני. בר בארץ. העלווה מורכבת, העץ דו-ביתי - יש עצי זכר ועצי נקבה. הפריחה בראשית הקיץ בצבע ירקרק. הפרי הוא תרמיל פחוס שצבעו חום כהה אחרי שהבשיל.
למעבר לדף הצמח - אלון מצוי
למעבר לדף הצמח - חרוב מצוי
9 . כליל החורש – עץ נשיר ממשפחת הכליליים )קטנייתיים(. מוצאו באגן הים התיכון. בר בארץ. לעץ מופע מרשים באביב המוקדם בפריחתו הוורודה. העלים דמויי כליה או לב. הפרי הוא תרמיל המבשיל בצבע חום-שחור בקיץ. תופעה מעניינת בעץ זה היא הפריחה על הענפים והגזע. בגן פזורים עצי כליל החורש רבים, חלקם ותיקים וחלקם צעירים.
למעבר לדף הצמח - כליל החורש
10. קטלב מצוי – עץ ירוק עד ממשפחת האברשיים. מוצאו במזרח הים התיכון והוא גדל בחורש הים תיכוני. העץ מאופיין בפרחים דמויי כוסית הפוכה הפורחים באביב בתפרחות לבנות.
הפרי האכיל הינו ענבה אדומה בבשלותה בסתיו ובראשית החורף. אחד המופעים היפים הינו הגזע הקישוטי האדום המתקלף לפחות פעם בשנה. כדאי לקטוף פרחים בודדים ולהתבונן בהם מקרוב עם זכוכית מגדלת ולראות את הויטרינות השקופות בתחתית הפרח.
11. פיקוס התאנה [תאנה] – עץ פרי נשיר ממשפחת התותיים. מוצאו אסיה המזרחית והוא גדל בר בארץ.
התאנה הינה אחד משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. העלים מאוצבעים וגדולים. הפריחה הינה תפרחת = פגה , שבתוכה פרחים זכריים ונקביים. האבקה נעשית ע"י צרעות קטנטנות החודרות לתפרחת ומבצעות האבקה. הפרי אכיל וטעים. יש זנים רבים בצבעי ירוק או סגול שחור. כדאי לקטוף פרי ולחצות אותו ולראות את מבנה התפרחת.
לעיתים תמצאו בו את הצרעות המאביקות. שווה לרבות את התאנה מייחורים מעוצים בחורף בזמן השלכת [ענפים שאורכם 10 ס"מ]. תשאלו את המדריך, ותנסו.
למעבר לדף הצמח - פיקוס התאנה
ספרים להכרת עצים
עצי ארצנו, מדריך לזיהוי עצים, בהוצאת משרד החקלאות
מדריך העצים בישראל לילדים ולנוער, בהוצאת מודן
עצי נוי בישראל בהוצאת משתלת פינס
דף המידע והפעילות בשיתוף מינהל קהילתי גינות העיר ואגף גנים ונוף בעיריית ירושלים
תודה לאמנון וליאורה הרציג מהגינה הקהילתית על העריכה הלשונית והמידע המקצועי