פריסת השורשים בקרקע בצמחי נצר (Vascular plants) מותנה ב:
- תכונות הצמח. השונות בין המינים גדולה מאוד.
- פריסת המים, חומרי מזון ואוורור (מצאי חמצן וניקוז עודפי פחמן דו-חמצני) בקרקע.
- מבנה הקרקע ועומקה.
לגידול השורש דרושים חמצן וניקוז עודפי דו-תחמוצת הפחמן, והוא יגדל בעיקר (ראה יוצאים מהכלל) היכן שישנם מים ומינרלים.
תנאים אלו מותנים בסוג הקרקע ועומקה ובתנאי המשקעים או ההשקייה.
מכאן שהאגדה "כגובה העץ ורוחב נופו כך בית השורשים" אין בה קשר למציאות.
מספר דוגמאות:
- ברוש צריפי - אין לו שורש שיפודי אלא מערכת שורשים רחבה .
- צמחים באזורים צחיחים כמו אלה ואלון מגדלים, מיד עם נביטתם, שורש שיפודי עמוק שנפחו גדול בהרבה ביחס לנוף. זאת כדי להתכונן מהר לתנאי הקיץ השחונים, בהם הרטיבות רק בעומק הקרקע .
- כך האיקליפטוס, בנחלי האכזב באוסטרליה, שם יש שיטפון רק אחת למספר שנים ועליו לגדל מהר מערכת שורשים ש"תרדוף" אחרי המים.רק בשלבים הבאים תתפתח מערכת שורשים רחבה בהתאם למצאי המים.
- Grevillea crithmifolia - בטבע באוסטרליה, שיח שמגיע לכ- 2 מ' גובה ומערכת שורשים לפחות 14 מ' עומק !!!
- בנהריה מצאתי בשנות ה-50 של המאה ה-20 שורשי איקליפטוס המקור, במרחק 100 מ' מהעצים.
- ב"נקודה ירוקה" ניר עוז מצאנו:
- שורשי שיחים בגובה 2 מ' בעומק העולה על 7 מ' (מעל שכבה זו הקרקע הייתה יבשה בגלל בצורות רצופות).
- באיקליפטוס צפצפתי Eucalyptus populnea בן 7 שנים בגובה של כ- 6 מ' עומק שורשים של 17 מ' .איציק משה, ניר עצמון, רן פאוקר (לא פורסם).
- בעצי שיטה משולשלת Acacia pendula בגודל 6 מ' גובה X 5 מ' רוחב. שורשי העץ הגיעו למרחק 25 מ' ויותר מהעץ, בצפיפות כזו שהפריעו לגידול צמחים אחרים בטווח זה.
- ישנן עוד שפע של דוגמאות המפריכות את האגדה.
מערכת השורשים העמוקה ביותר נמצאה במדבריות וביערות אורן באזור הממוזג,
מערכת השורשים השטחית ביותר נמצאת בטיגה, טונדרה וערבות האזור הממוזג. וללא כל קשר לגודל העצים.
מויקיפדיה:
| Refernces | (Maximum rooting depth (m | Location | Species |
| (Jennings (1974 | 68 | Kalahari desert | Boscia albitrunca |
| (Cannon (1960 | 61 | Colorado Plateau | Juniperus monosperma |
| (Jennings (1971 | 61 | Australian forest | .Eucalyptus sp |
| (Jennings (1974 | 60 | Kalahari desert | Vachellia erioloba |
ישנם מקרים בהם הצמח מגדל שורשים בקרקע יבשה. הוא מבצע זאת באמצעות הוצאת מים מקצה השורש לקרקע היבשה, ובשלב הבא גדל בקרקע המורטבת על ידו .
ראיתי תופעה זו בעגבניות שנשתלו באדמת בעל. בשנות ה- 50 של המאה ה-20 השיטה הייתה לעבד את שכבת הקרקע העליונה, שנשארה יבשה ושימשה לחיפוי למניעת התייבשות הקרקע מתחת. השתיל נשתל עמוק בקרקע הרטובה , במשך הזמן צמח העגבנייה גידל שורשים מהגבעול בקרקע היבשה.
צמחים הגדלים במים כגון המנגרובים, המגדלים שורשים מעל למים לקליטת חמצן ,
תפרוסת השורשים מותנית גם במין ובעוצמת גידול הצמחים השכנים, ויש גם השפעה למיקום שורשי הצמח השכן.
בניר עוז, אורן ירושלים גדל ליד פיקוס בנגלי במקום המפגש שורשי כל עץ פונים 90 מעלות הצידה ולא מתערבבים ביניהם.
המסקנה - הכל אגדה.."כגובה העץ ורוחב נופו כך בית השורשים". אכן כך למדנו כולנו לפני הרבה הרבה שנים. וזו עוד אחת מהאגדות שעברו מדור לדור, להערכתי, מבלי שהמורים/מרצים בדקו.
מישהו בר- סמכא מקובל על כולם העלה השערה או שכתב/אמר שבמקרה כזה או אחר ראה "כגובה העץ ורוחב נופו כך בית השורשים".
ולא הקשיבו טוב ולא בדקו והאגדה עברה הלאה.
בדיוק כמו האגדות שעדיין יש מי שמלמד אותם מבלי שהוא טרח להתעדכן:
- עיקר בית השורשים של עץ 60 - 100 ס"מ עומק, בהרבה מצבים אמירה זו מתבססת על עובדות. מבחינת המסה סביר שזה נכון, אך יש לזכור, שרק קצות השורשים פעילים, וכפי שהראיתי לעיל בהרבה מצבים אין הדבר כך.
- שורשי דשאים רק 60 ס"מ עומק.
- אורנים מחמיצים את הקרקע.
נכתב על ידי רן פאוקר, ונלקח מאתר "נקודה ירוקה".
האיר והעיר פרופסור יוסי ריוב.
