בגינת הבית, כמו גם בגן גדול ובפארק, יש צורך לחפור תעלות להנחת תשתיות שונות בקרקע (ביוב, מים חשמל תקשורת ועוד) או לתקן את הקיימות.
פעולה זו, כאשר היא נעשית ליד עצים, פוגעת במערכת השורשים שלהם. יש והעצים מתים כתוצאה מכך.
תפקידנו למנוע נזק זה ובו בזמן לאפשר את ביצוע העבודה.
תחילה אתאר את פריסת מערכת השורשים של העץ
שורשי העץ גדלים בכל מקום בו ישנם מים ואוויר זמינים.
קיימים שני מצבי קצה :
1. כאשר מגדלים עץ באזור חרב בו הקרקע יבשה בקיץ, ומשקים אותו באמצעות טפטפת בודדת, נפח שורשיו יגיע לקוטר 1.5 מ' ולעומק 0.5 – 15 מ', וזאת בהתאם לנפח ההרטבה של הקרקע על-ידי הטפטפת. נפח זה מותנה בסוג הקרקע ובעומקה, מספיקת הטפטפת והעומק אליו מכוונים את ההשקייה.
2. בקרקע מצויים רטיבות ואוויר במרחק ובעומק בלתי מוגבלים.
בבדיקה בגני "נקודה ירוקה" נמצאו שורשי עצים ושיחים מעוצים בעומק של 7-17 מ' ובמרחק של עד 25 מ' מקצה נוף העץ! ממצא זה סותר את האמירה, שמערכת השורשים משתרעת בהתאם להיקף נוף העץ !
- באריזונה מצאו במכרה כבול שורשי עץ ינבוט בעומק 56 מ' ובמרחק 200 מ' מהעץ !
- ליד נהלל ריססו בחומר הדברה CMU במרחק 100 מ' מעץ אורן, שמת מהרעלה מאותו חומר (אימתו זאת בבדיקת העץ המת).
- בחלקות האקלום של "נקודה ירוקה" ליד שדרת עצי שיטה משתלשלת, כל החזרות בחלקות האקלום במרחק 25 מ' מהשדרה לא גדלו בגלל שורשי השדרה.
אני יודע זאת היות ועיבוד קרקע בדיסקוס להדברת עשבייה פצע את שורשי העץ שליבלבו לעץ חדש .
רק חיתוך שורשי השדרה במרחק 3 מ' מנוף העצים לעומק 1.5 מ' (אין לנו כלי עמוק יותר) פתר את התחרות.
- באותה חלקה כל הצמחים, שגדלים במרחק של 20 מ' מנוף חורשת אורן ירושלים מבוגרת, לא מתפתחים. אותם מינים בחזרה שנייה במרחק גדול מהחורשה גדלים מצויין.
לסיכום פרק זה
השורשים יעדיפו לגדול היכן שיש די מים ואוויר, ומספיקה חבית בנפח 200 ליטר לעץ גדול. כל תוספת נפח מעבר לכך נחוצה לעיגון העץ כדי שלא ייפול וכדי שלא יהיה צורך להשקותו מספר פעמים ביום.
אם אין לשורשי העץ תנאים אלו או אם המים במרחק ובעומק גדולים הם יגדלו שם (ראה ביוב במרחק 10 - 20 מ' מעץ כאשר הוא דולף השורשים יחדרו אליו).
דוגמא ראשונה
בגני" נקודה ירוקה" חוסלו שני עצי ברוש בגובה 12 מ' בני 50 שנה.
חפרו תעלה להצנעת חשמל בעומק 1.8 מ' במרחק 4 מ' מנוף הברושים בתוך מדשאה, שממנה הברושים שאבו בקיץ מים. חפירת התעלה חצצה בין הברושים ומקור המים שלהם (ראו תמונה)
הפתרון למניעת תמותת עצים כתוצאה מחפירת תעלה הוא:
- להתרחק מהעץ לפחות 1.5 מ'
- לנסר את השורשים בשולי התעלה לקבלת "פצע" בעל שוליים חלקים להגלדה טובה של הפצע.
- במצב בו מעריכים, שהחפירה ניתקה את העץ ממקור מימיו, יש לדאוג להשקייה סדירה של העץ במשך שנה עד שנתיים עד להתבססות מערכת שורשים חדשה. השקייה סדירה של הברושים שבתמונה הייתה מונעת את תמותתם.
- עיגון העץ ותמיכתו שלא ייפול ברוח עד להתבססות מערכת שורשים חדשה לעיגון עצמי של העץ.
פתרון עדיף הוא לחפור מנהרה מתחת לשורשי העץ
תעלה מתחת לשורשי העץ
מימין חפירה מנהרה פגיעה מינימלית בשורשים שמאל חפירת תעלה פגיעה חמורה במערכת השורשים
דוגמא נוספת, סביב העצים האלו עלינו לרצף משטח לחניית אופניים.
הבעיות:
1. לאפשר לשורשי העיגון של הפיקוס להתעבות כלפי מעלה (עצת תגובה)
2. לעודד השתרשות חזקה בצד הנגדי לדשא (מאחורי העץ בתמונה) של שורשי הפיקוס בכדי לעגן טוב את העץ. וגם לאפשר למילה גידות טוב של השורשים.
הפתרון:
מילוי שכבה נדיבה של סומסומית וריצוף באבן נוסטלית המאפשרת ניקוז המים אל השורשים דרך הסומסומית.
גובה המשטח מתוכנן כך שיאפשר בעתיד עם התעבות יתר של השורשים לפרק הריצוף להוסיף סומסומית ולהחזיר הריצוף גבוהה יותר.
נכתב על ידי רן פאוקר, ונלקח מאתר "נקודה ירוקה".
