תמונת קישור למפת ספקים

join btn 

  • משתלת בוטני
    משתלת בוטני
    תחום עיסוק: משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת מלצר
    משתלת מלצר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • בית הספר לגינון ושתלנות
    בית הספר לגינון ושתלנות
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • עצי מורשת
    עצי מורשת
    תחום עיסוק: משתלות יצרניות ומגדלים, יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת יהלום רוני - כפר אז
    משתלת יהלום רוני - כפר אז"ר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת גבעת ברנר
    משתלת גבעת ברנר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יועצים ובעלי מקצוע, מוצרים וציוד לגן, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • יוני נוי  YoninoY, גננית, שתלנית ומעצבת נוף
    יוני נוי YoninoY, גננית, שתלנית ומעצבת נוף
    תחום עיסוק: עיצוב הגן, יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יבואנים, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, ריהוט ותאורת גן
    עמוד הספק: פתח
  • הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת נירוונה
    משתלת נירוונה
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים
    עמוד הספק: פתח
חיפוי קרקע בגן הנוי, פרק א׳ הצילום מאת: אביגיל הלר

חיפוי קרקע בגן הנוי, פרק א׳

 חיפוי הקרקע הינו כל חומר - אורגני או אנְאוֹרְגָּנִי המוסף על פני שכבת הקרקע העליונה ובכך גורם לשינוי בסביבת הצמח.


תאריך: 01-01-2009 מאת: אביגיל הלר תגיות:שה״מ, חיפוי
הוסף לאוספים שלי

למעבר לחלק ב׳ של המאמר
למעבר לחלק ג׳ של המאמר
למעבר לחלק ד׳ של המאמר

בשנים האחרונות החלו גננים רבים לעשות שימוש במיני חיפויים בגן הנוי. הגברת השימוש בחיפויים נובעת בין השאר, מכך שבשנים האחרונות ישנן תקופות שבהן מצויה מדינת ישראל בבצורת מתמשכת. במצב שכזה מוטלות גזירות - תקנות והגבלות מים, הן בחקלאות והן בגן הנוי. הדעה הרווחת היא, כי ניתן לחסוך בהשקיה באמצעות שימוש בחיפויים שונים, אך למעשה אין מידע ברור, אם השימוש בכל מיני החיפוי הנפוצים חוסך במים והאם השפעתם של חומרים אלו שונה או שווה.
המצדדים בשימוש בחיפוי מונים יתרונות נוספים רבים, ביניהם: מניעת בצבוץ עשבים ויצירת טמפרטורה קרירה יותר מתחת לשכבת החיפוי, ומתבססים בדרך כלל על מחקרים שנעשו בארצות ניכר. גם לגבי נושאים אלו לא ברור אם השפעת החומרים השונים המשמשים לחיפוי דומה או שונה.
במאמר זה אנסה לבדוק בעיקר באמצעות מחקרים, שנערכו בארץ, מהן השפעותיו של השימוש בחיפוי. אדון ביתרונות או בחסרונות הנובעים משימוש בחיפוי, אשווה בין סוגי חיפויים שונים ואעמוד על ההבדלים ביניהם.


החיפוי משפר את רטיבות ולחות הקרקע 

בתנאי הארץ נבדק נושא השפעת חיפוי ברסק גזם עצים מעורב על חיסכון במים על ידי הדר-גבאי וחוב' (2003). המחקר שנערך בירושלים, בחן נושא זה ב–8 מיני צמחים ומממצאיו עולה כי בחלקות המחופות נמדדו ערכי לחות גבוהים, ותכולת הרטיבות בהן נשמרת לאורך זמן ארוך יותר מקרקע ללא חיפוי, גובה החיפוי המינימאלי בו התקבלה השפעה (לא מובהקת) היה 7 ס"מ, כאשר בחיפוי שעוביו כ–10 ס"מ התקבל חיסכון רב יותר במים.
1 בחלקות מחופות הצורך בהשקיה היה נמוך יותר לעומת חלקות הביקורת. בחלקות ללא חיפוי היה צורך לתת מדי פעם השקיות עזר גם לצמחים "חסכניים במים". יש לציין כי אחוז החיסכון במים בחלקות מחופות הגיע עד 42 אחוז, כאשר צמחי חלקות החיפוי נמצאו בדרך כלל חיוניים יותר, בעלי תוספת צימוח רבה יותר ומספר הסתעפויות גדול יותר באופן מובהק.

גם גבריאל ויולס (2003) מצאו כי חיפוי ברסק גזם עץ שיפר את רטיבות הקרקע בה נטעו עצי אלביציה צהובה. מממצאיהם עולה כי הן בקרקע מושקית והן בקרקע לא מושקית רטיבות הקרקע הייתה גבוהה יותר, כאשר הוסף מעליה חיפוי (טבלה 1).
כחודש לאחר תחילת הניסוי - באמצע חודש מאי, תכולת הרטיבות של קרקע מחופה אך לא מושקית הייתה גבוהה יותר מזו של קרקע חשופה ומושקית. באמצע יוני, עם העלייה בטמפרטורת הסביבה וההתאדות נוצר שוויון בין שני טיפולים אלו אך בהמשך - בחודש יולי השפעת ההשקיה הייתה מיטבית יותר על תכולת הרטיבות בקרקע. יש לציין כי במשך כל הניסוי, חיפוי שיפר את תכולת הרטיבות בקרקע, הן בקרקע מושקית והן בקרקע שאינה מושקית.

טבלה 1: השפעת חיפוי ברסק גזם עץ (15 ס"מ) על רטיבות קרקע - ניסוי בעצי אלביצייה צהובה (בני כ–10 שנים)

 

2002 1- תכולת רטיבות גבוהה בקרקע (טיפול מיטבי) 2 3 4 - תכולת רטיבות נמוכה בקרקע (הטיפול הפחות מיטבי)
         
11.1 אין הבדל בין הטיפולים השונים אין הבדל בין הטיפולים השונים אין הבדל בין הטיפולים השונים אין הבדל בין הטיפולים השונים
14.5 מושקה ומחופה מחופה לא מושקה מושקה וחשוף חשוף ולא מושקה
14.6 מושקה ומחופה אין הבדל בין הטיפולים מחופה ומושקה אין הבדל בין הטיפולים מחופה ומושקה חשוף ולא מושקה
15.7 עד 17.10 מושקה ומחופה מושקה וחשוף מחופה לא מושקה חשוף ולא מושקה

 

 

תמיכה לממצאיהם של גבריאל ויולס מתקבלת מאבידן וחוב' (1999). בניסוים נמצא כי חיפוי קרקע ברסק של גזם עץ בעובי של 15 ו–25 ס"מ סביב שתילי זית מהזנים סורי, ברנע ומוחסן שיפר את מצב רטיבות הקרקע ב–30 ס"מ העליונים בשיעור של %140 ו–%180 בהתאמה לטיפול ביקורת ללא השקיה. השפעה פחותה ולא מובהקת צוינה בעומק של 60 ס"מ, כאשר גם לא נמצא הבדל מובהק מביקורת רטובה.

הזיתים נשתלו באוקטובר, חופו במאי, בדיקת רטיבות נערכה באוגוסט ובדיקת מדדי צימוח בנובמבר. בנוסף לטיפולי החיפוי התקיימו שני טיפולי ביקורת: ביקורת יבשה (ללא תוספת השקיה) וביקורת עם 4 השקיות בקיץ.5
שלושת הניסויים שתוארו עד כה מתייחסים לחיפוי באמצעות רסק של גזם עץ. נשאלת השאלה האם חיפויים ממין שונה יתנו תוצאה דומה או שונה. מניסוי, שנערך על ידי עצמון וחוב' (2003) נמצא בסוף חודש אוגוסט הן בשיטת הנגב (Acacia negevensis) והן בשיטת אלטיור (Acacia elatior) כי חיפוי ביריעת פלסטיק ללא השקיה שיפר משמעותית את הרטיבות ב–50 הס"מ העליונים, יחסית למצב ללא חיפוי. טיפול זה גם היה טוב יותר מחיפוי ברסק עץ.
גם הורוביץ ואפרגין (1992) מצאו הבדלים לגבי השפעתם של מיני חיפויים שונים, כאשר נבדקה לחות הקרקע שלושה שבועות לאחר תום ההשקיה, שהייתה בסוף מאי. מממצאיהם עולה כי מתחת לאריגי הפלריג שררה לחות בינונית בלי הבדל ביניהם. לעומת זאת שררה לחות רבה מתחת לחיפוי מרסק עץ ומתחת לחיפוי שמתחת לפוליאתילן החום. 

מכאן ששימוש בחיפוי משפר את רטיבות הקרקע ומאפשר חיסכון במים. חיפוי ביריעת פלסטיק נמצא כטוב יותר מחיפוי ברסק גזם
עץ. חיפויים בשבבי עץ ופוליאתילן נמצאו טובים יותר מחיפוי מתחת ליריעות פלריג בצבעים שונים.

                                                                                       טבלה 2: השפעת סוגי חיפוי שונים על מתח המים בקרקע (ס"ב) בעומקים שונים

                                                                                     מקור: ראה סעיף 7 ברשימת הספרות

6

החיפוי מאפשר חיסכון במים באמצעות הפחתת ההתאדות

ענבר (1992) מציין, כי שימוש בחיפוי משפר את רטיבות הקרקע ומאפשר חיסכון במים באמצעות הפחתת התאדות, אשר נעשית בעזרת המנגנונים הבאים:
1. הצללת פני הקרקע והקטנת התחממותה.
2. יצירת שכבת חיפוי רוויה במים ולכן תנועת המים לשכבה זו איטית ביותר.
3. הארכת מסלול התנועה של אדי המים אל פני השטח.

ענבר מצטט ניסויים שנערכו בצפון אמריקה, באוסטרליה ובאירופה בהם נמצא כי בהנחת סוגי חיפוי שונים בעובי של 7.5 עד 10 ס"מ פחתה ההתאדות ב– 60 אחוז עד 70 אחוז לעומת קרקע חשופה. רן פאוקר (2000) מצטט עבודות של יעקב עמיר, דוד בומנפד וחובריהם, לפיהן 600 ק"ג קש חיטה לדונם מנעו לחלוטין התאדות.
לדברי ענבר, כאשר קיימת צמחיה בשטח המחופה (כולל עשביה) החיסכון היחסי במים קטן בגלל אידוי מפני הצמחים. ככל שהצמחייה יותר צפופה, החיסכון קטן. לדבריו, כאשר רוצים לשמור על רטיבות הקרקע יש חשיבות לגודל חלקיקי חומר החיפוי.

2

ככל שהחומר המשמש לחיפוי גס יותר וכושר תאחיזת (ספיחת המים) קטנה יותר, תמנע ההתאדות ביעילות גבוהה יותר.
הל–אור (1991), לוניגרט ענת (מידע בע"פ) וזילברמן אברהם (ג'ון) (מידע בע"פ) מציינים כי בקרקעות כבדות ובינוניות )כהות( ובחלק מאדמות הלס המכילות מינראל חרסיתי מסוג מונטמורילוניט ישנה לפעמים תופעה של היסדקות הקרקע. כשהקרקע רטובה המונטמורילוניט תופח ואילו בתנאי יובש הוא מתכווץ והחלקיקים מתרחקים האחד מהשני. על ידי כך נוצרים סדקים. הסדקים גורמים להתאדות משכבות קרקע עמוקות יותר ולחלחול מים לעומק בו מצויים מעט שורשים, אם בכלל.



חיפוי המונע את התייבשות הקרקע, מונע בהתאמה את היסדקותה ומאפשר פחות התאדות ולחות רבה יותר באזור בית השורשים.
החיפוי משפר את רטיבות הקרקע על ידי מניעת התאדות ולא על ידי שינוי כושר תאחיזת המים של הקרקע. אך, אם נעשה שימוש בחומר אורגני הוא מתפרק ועם הזמן יש טיוב קרקע ושיפור תאחיזת מים.

החיפוי מאפשר שמירה על רטיבות גבוהה יותר של הקרקע באמצעות הפחתת כמות העשבים

מכיוון שחיפוי מקטין במקרים רבים את כמות העשבים (ראו חלק ב' של המאמר), ישנה פחות תחרות על מקורות המים שבקרקע. כתוצאה, לשורשי הצמחים הגדלים בקרקע מחופה ישנה כמות מים רבה יותר לניצול. כמו כן, כפי שכבר נאמר, גם עשבי הבר מאדים מים ועל ידי כך פוחתת תכולת המים בקרקע.

יכולת החידור

לעיתים כאשר ישנם אירועי גשם בעלי עוצמה רבה , נוצר בקרקע קרום אטום, על ידי מכות טיפות גשם. טיפות הגשם המכות בעוז על רגבי האדמה מפוררות אותם לגרגרים. אלו חודרים אל המרווחים בין הרגבים ואוטמים אותם. הקרקע נאטמת ויכולת החידור שלה למים או לגשם עתידי פוחתת לעיתים לחלוטין. בן–חור וחוב' (2006) ערכו סדרת ניסויים, שמטרתה הייתה לבדוק השפעת חיפוי ברסק מגזם עץ על יכולת החידור של קרקעות שונות. באחד מניסוייהם נבדקו ערכי החידור כתלות בכמות הגשם המצטברת בקרקעות שונות חשופות ומחופות, ב–9 אחוז שיפוע (איור 1).7לא נמצא הבדל מובהק בין חיפוי ברסק בגובה של 3 ס"מ לעומת זה של 6 ס"מ. בקרקעות החשופות חלה ירידה חדה בערכי החידור בתחילת סופת הגשם והיא התמתנה עם הזמן עד להגעה לערכים קבועים, המוגדרים כערך החידור הסופי של הקרקע. בקרקעות המחופות, לעומת זאת, החיפוי מנע את מכות טיפות הגשם על פני הקרקע, וכך נמנעו הרס התלכידים והתפתחות הקרום. לדברי בן–חור וחוב' מכיוון שהגשם הומטר על קרקע רוויה, הירידה בערכי החידור יכולה לנבוע מאחת משתי הסיבות הבאות, או משתיהן ביחד: הרס תלכידי הקרקע בפני השטח כתוצאה ממכות טיפות הגשם ויצירת קרום צפוף, או ירידה במוליכות ההידראולית הרוויה של כל שכבת הקרקע. התמונה לפיה נמנעה ירידה בערכי חידור שונים בעקבות אנרגיית טיפות הגשם התקבלה גם כאשר יושם החיפוי בשיפועי מדרון שונים (עד 25%).

מכאן שהחיפוי מנע את מכות טיפות הגשם על פני הקרקע, וכך נמנעו הרס התלכידים והתפתחות הקרום. תמונה זו התקבלה גם כאשר יושם החיפוי בשיפועי מדרון שונים.

השפעת חיפוי על מניעת סחף קרקע

בן–חור וחוב' (2006) בדקו גם את השפעת החיפוי על סחיפת קרקעות במדרונות משופעים. מממצאיהם עולה כי סחף של קרקעות שונות: גרומוסול, לס וחמרה נמנע על ידי שימוש בחיפוי עם רסק גזם עץ. תוצאה זו התקבלה גם בשיפועי מדרון שונים (עד 25 אחוז).

 חיפוי ברסק גזם עץ מעלה את כמות החומר האורגני בקרקע

בהמשך לניסויים של בן–חור וחוב' נבדקה השפעתו של חיפוי הקרקע ברסק גזם על תכולת החומר האורגני בקרקע. מסתבר שחיפוי הקרקע במשך שש שנים גרם לעלייה בתכולת החומר האורגני בקרקע עד לעומק של 10 ס"מ, ובעיקר ב–2 הסנטימטרים העליונים. החומר האורגני הביא לייצוב מבנה הקרקע ולמניעת התפרקות התלכידים עם הרטבתם. כתוצאה מכך כושר הקרקע המחופה להוליך מים, היה גבוה באופן מובהק מאשר של קרקע חשופה (ראה איור 2).
9

על חומרי הזנה

חיפויים אורגניים בעלי יחס פחמן וחנקן גבוה עלולים לגרום לחוסר חנקן בקרקע, בעיה זו יכולה להיפתר על–ידי תוספת מעט דשן חנקני לחיפוי.

אבישי (1988) מציין, כי כאשר פירוק חומר אורגני (כמו במחטים) מביא לסימני רעב לחנקן (הצהבת עלים תחתונים בצמחים הגדלים בחלקה המחופה ) - קל לתקן את הנזק ע"י דישון חנקני עם גפרת אמון בשיעור חצי ק"ג לכל 30 מ"ר ו–2.5 ס"מ עובי חיפוי. לדבריו, בפעם השנייה והשלישית אפשר לחזור במחצית הריכוז.
עם זאת, כאמור, חיפויים אורגניים, בייחוד קליפות עצים, משפרים את רמת החומר האורגני והמינרלים בקרקע ובכך יתרונם לעומת החיפויים האנאורגנים, (Robinson 1988, בן–חור וחוב' 2006).

"מס הרטבה"

כאשר החיפוי מצוי באזורים בהם מנת הגשם קטנה, מנה זו עשויה להיספח על ידי החיפוי לפני הגעתו לקרקע. לעיתים גם החומר המחפה דוחה מים )למשל כבול( ויש להרטיבו היטב, כדי לאפשר למים לעבור דרכו.
אמיר פעאל ודרור ניסן )1995( בדקו את מידת הספיחה של קומפוסט וכבול, ששימשו כחומרי חיפוי. מתוך 3.2 ליטר גשם, שירדו על שטח מוגדר, חיפוי קומפוסט ספח 2.2 ליטר ואילו לקרקע חדר 1 ליטר של מי גשם בלבד, שמהווה %31 של מים זמינים.
כאשר כמות הגשם הייתה גבוהה יותר - 9.4 ליטר - הקומפוסט ספח 3.4 ליטר מתוך כמות זו כלומר לקרקע חדרו 6 ליטר שהם 64 אחוז מים זמינים.
כאשר נבדקה מידת הספיחה של חיפוי ברסק גזם עץ נמצא כי מתוך 3.2 ליטר, שבבי עץ ספחו 1.4 ליטר של מי גשם. כלומר לקרקע חדרו 1.8 ליטר מים, שמהווים 52 אחוז של מים זמינים.
ואילו כאשר כמות הגשם הייתה גבוהה יותר - 9.4 ליטר - שבבי העץ ספחו 0.9 ליטר ונותרו 8.5 ליטר מים זמינים (90 אחוז). ממצאיהם של פעאל וניסן (1995) נתמכים הן על ידי פאוקר (2000) והן על ידי הורוביץ ואפרגין (1992). פאוקר (2000) מציין כי בחיפוי של רסק עץ בעובי שכבה של 7 ס"מ נדרשו 20 מ"מ גשם להרטבת החיפוי לפני שהגשם התחיל להגיע לקרקע.
הורביץ ואפרגין (1992) מציינים כי בניסוי מעבדה נמצא ששבבי עץ במצב של ייבוש אוויר ספגו כ–%80 מים.

כלומר מי גשם או מי השקיה העוברים דרך חיפוי אורגני כגון קומפוסט או רסק גזם עץ נספחים לחומר החיפוי ("מס הרטבה"). כמות המים המגיעה אל הקרקע פחותה. שבבי עץ סופחים פחות מים העוברים דרכם לעומת קומפוסט.

מניעה או הפחתה של המלחת קרקע בעת גשמים, באזורים יובשניים

באזורים יובשניים בהם ההשקיה נעשית באמצעות טפטוף, יש סכנה להמלחה בזמן גשמים. בעת השקיה באמצעות טפטפות, המים בתנועתם גוררים איתם מלחים אל קצה אזור ההשקיה ("בצל הטפטפת"). הגשמים מדיחים את המלחים, שמצטברים סביב ל"צל ההרטבה" של הטפטפת חזרה אל תוך האזור המושקה - אזור השורשים. באזורים יובשניים בהן הקרקעות מלוחות (כגון בערבה) נהוג להשקות במקביל לירידת גשמים, כדי למנוע החדרה של מלחים11 אל האזור המושקה. כזכור חיפוי בכמות גשם מועטה סופח לעיתים את המים העוברים דרכו. כך יכול להימנע או להיות מופחת הנזק, שנגרם על ידי מי גשמים.
עדיין יש להשקות בעת גשם, שכן לא ידוע באיזה כמות של מי גשם יחדרו המים לקרקע.

 

סיכום:

בחלקו הראשון של המאמר דנו בחלק מההשפעות של חיפויים מסוגים שונים. הנקודות העיקריות שהועלו הן:
שימוש בחיפוי משפר את רטיבות הקרקע ומאפשר חיסכון במים. חיפוי ביריעת פלסטיק נמצא כטוב יותר מחיפוי ברסק גזם עץ. כמו כן, חיפוי בשבבי עץ ופוליאתילן נמצאו טובים יותר מחיפוי מתחת ליריעות פלריג בצבעים שונים. החיפוי מאפשר שמירה על רטיבות גבוהה יותר של הקרקע גם באמצעות הפחתת כמות העשבים.
החיפוי משפר את רטיבות הקרקע על ידי מניעת התאדות ולא על ידי שינוי כושר תאחיזת המים של הקרקע. אך, אם נעשה שימוש בחומר אורגני הוא מתפרק ועם הזמן יש טיוב קרקע ושיפור תאחיזת מים. ככל שהחומר המשמש לחיפוי גס יותר וכושר תאחיזת (ספיחת המים) קטן יותר, תימנע ההתאדות ביעילות גבוהה יותר. 10
חיפוי המונע את התייבשות הקרקע, מונע בהתאמה את היסדקותה ומאפשר פחות התאדות ולחות רבה יותר באזור בית השורשים.
חיפוי מונע התפתחות יצירת קרום אטום בקרקעות שונות ובשיפועים שונים – החיפוי מונע את מכות טיפות הגשם על פני הקרקע, וכך נמנעים הרס התלכידים והתפתחות הקרום האטום. תמונה זו התקבלה גם כאשר מיושם החיפוי בשיפועי מדרון שונים.
חיפוי מונע סחף של קרקעות שונות. תוצאה זו מתקבלת גם בשיפועי מדרון שונים (עד 25אחוז).
חיפוי הקרקע גורם לעלייה בתכולת החומר האורגני בקרקע. החומר האורגני מביא לייצוב מבנה הקרקע ולמניעת התפרקות התלכידים עם הרטבתם. כתוצאה מכך כושר הקרקע המחופה להוליך מים, גבוה באופן מובהק מאשר של קרקע חשופה. 
חיפויים אורגניים בעלי יחס פחמן וחנקן גבוה עלולים לגרום לחוסר חנקן בקרקע, בעיה זו יכולה להיפתר על–ידי תוספת מעט דשן חנקני לחיפוי.
מי גשם או מי השקיה העוברים דרך חיפוי אורגני כגון קומפוסט או רסק גזם עץ נספחים לחומר החיפוי ("מס הרטבה"). כמות המים המגיעה אל הקרקע פחותה. שבבי עץ סופחים פחות מים העוברים דרכם לעומת קומפוסט.
חיפוי מונע או מפחית המלחת קרקע בעת גשמים, באזורים יובשניים. בחלקים הבאים של המאמר אדון בהשפעות נוספות של חיפוי כגון: הפחתת עשביה, השפעה על טמפרטורת הקרקע וצמיחה ופריחה. כמו כן אעסוק בהחזר קרינה על ידי חיפויים שונים, הישרדות של חיפויים מסוגים שונים, שיקולים כלכליים ביישום חיפוי ומאפייני סוגי חיפויים שונים. על כך, יתווסף תאור מקומות שונים בהן נעשה יישום של חיפוי בגנים שונים בארץ.

ספרות:

1. אבידן בני, זיידן סוהיל, לביא שמעון, קליין יצחק ויאיר מני. 1999. חיפוי קרקע כתחליף להשקיה בשתילי זית מהזנים: סורי, ברנע ומוחסן. דו"ח מחקר, קק"ל.
2. אבישי מיכאל. 1988. חיפוי קרקע אורגני ואנאורגני, כאמצעי לשיפור מאזן המים בקרקע והעלאת ערך הקרקע. מתוך חוברת בהוצאת המחלקה לייעול השקיה, בארגון לגננות ונוף, בנושא שימוש יעיל במים.
3. בן-חור מני, טנאו חיים ולאה טייב. 2006. שימוש בגזם מרוסק של עצים לחיפוי קרקע ולמניעת נגר וסחף. יער 8: 23-29.
4. גבריאל חיים ודוד יולס. 2003. השפעת חיפוי קרקע בגזם מרוסק על רטיבות קרקע, טמפרטורת קרקע והתעבות גזע של עצי אלביציה צהובה – דו"ח מסכם. הוצאת עיריית תל אביב-יפו, האגף לשיפור פני העיר – תכנון וניהול פרויקטים.
5. הדר-גבאי רקפת, אבישי מיכאל, פרגמן-ספיר אורי, איילון יצחק, שמואל חי דקל, וורן כריס וטל הררי. 2002 . השפעת משטרי החיפוי ברסק עץ על תכולת הלחות בקרקע.
6. הדר-גבאי רקפת. 2002. חיפויי קרקע ותרומתם לגן. עולם הפרח, גיליון אפריל: 62.
7. הורוביץ מנשה ולוי אפגין. 1992. חיפוי באריגים , ביריעות ובשבבי עץ. גן ונוף, מ"ז )ח'(: 9-14.
8. הל-אור יצחק. 1991. חיפוי הגן. גן ונוף, מ"ו )ו'(: 257.
9. זילברמן אברהם )ג'ון(, מידע בע"פ.
10. לוינגרט ענת, מידע בעל פה.
11. עמיר יעקב, בומנפילד דוד וחוב'. חיפוי קש מונע התאדות. סדרת מאמרים ב"גן שדה ומשק המצוטטת אצל פאוקר 2000. גיליונות 4/1999 ,12/1997 ,1/1997.
12. ענבר יוסי. 1992. חיפוי קרקע – סכום ממצאים. גן ונוף, מ"ז ) ד'(: 10-12
13. עצמון ניר, פרדקין אלכס, חתמה תמרה, כצנלסון מיכל, בן-משה עזרא, משה יוסי וזוהר ליטמנוביץ. 2003. יער 3: 19-23.
14. פאוקר רן. 2000. חיפוי. דף מידע בהוצאת גן אקלום וניסוי חסכוני במים, ניר-עוז.
15. פאעל אמיר ודרור ניסן. 1995. ההבדלים בין סוגי חיפוי שונים והשפעתם על ארז אטלנטי ועל הפרמטרים הקשורים בגדילתו וקליטתו. ע"ג לתואר הנדסאי נוף במדרשת רופין, עמק חפר.
16. (אצל ענבר 1992( Robinson D.W. 1988. Mulches and herbicides in
ornamental planting.

 

נכתב על ידי אביגיל הלר, 

מדריכה מקצועית ראשית (ממ"רית בכירה) לגננות ונוי, תחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוי
אגף פרחים, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

 

 

 

?לדפי הסברים באתר

הקימו ׳אוסף חדש׳

רשימת האוספים שלי

סמנו לאיזה אוספים להוסיף את הפריט. ("שמור והוסף" בגמר התהליך)

שמור והוסף
סגור שמור והוסף
scroll back to top

מתכננים גינה  הכנו טיפים עבורכם

סגור ואל תציג יותר
? X לחץ כדי לצפות באוסף המהיר הכינו במהירות רשימת צמחים ! חדש! ניתן ליצור בקשה להצעת מחיר בקלות ובמהירות...

סמנו ב-V את הצמחים שהנכם מעוניינים להוסיף לרשימה

הוסף הכל לאוספים נקה הכל

לא ניתן לשמור צמחים נוספים!

ניתן להוסיף את הצמחים ברשימה המהירה לאחד האוספים, ואח"כ להמשיך את האוסף המהיר.

בחר אוסף אחד לשליחה במייל

שלח את האוסף שלי

סגור שלח