תמונת קישור למפת ספקים

join btn 

  • משתלת בוטני
    משתלת בוטני
    תחום עיסוק: משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת מלצר
    משתלת מלצר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • בית הספר לגינון ושתלנות
    בית הספר לגינון ושתלנות
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • עצי מורשת
    עצי מורשת
    תחום עיסוק: משתלות יצרניות ומגדלים, יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת יהלום רוני - כפר אז
    משתלת יהלום רוני - כפר אז"ר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת גבעת ברנר
    משתלת גבעת ברנר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יועצים ובעלי מקצוע, מוצרים וציוד לגן, חוגים, סדנאות ובתי ספר לגינון
    עמוד הספק: פתח
  • יוני נוי  YoninoY, גננית, שתלנית ומעצבת נוף
    יוני נוי YoninoY, גננית, שתלנית ומעצבת נוף
    תחום עיסוק: עיצוב הגן, יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יבואנים, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, ריהוט ותאורת גן
    עמוד הספק: פתח
  • הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת נירוונה
    משתלת נירוונה
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים
    עמוד הספק: פתח
ישראל עוברת משחור לירוק, חלק א׳ הצילום מאת: אביגיל הלר

ישראל עוברת משחור לירוק, חלק א׳

דרכים לחיסכון במים בגן הנוי.


למעבר לחלק ב׳ של המאמר
למעבר לנספח השקיה

תאריך: 01-01-2008 מאת: אביגיל הלר
הוסף לאוספים שלי

הוי כנרת שלי, ההיית, או חלמתי חלום?

השנה ההידרולוגית 2008-2007 הינה השחונה ביותר בעשור האחרון (מאז 1998-1999) והיא כבר השנה הרביעית בה מתקיימת בצורת. הפקת המים עלולה להגיע, כבר השנה, אל מתחת לקווים אדומים (מפלסי סף המיצגים את גבול הפקת המים האפשרית ממאגרי המים) ואל הקווים השחורים (גבול הפקה שמתחת לו יש השחתה בלתי הפיכה במאגר המים או אובדן כושר השאיבה). הכנרת שמהווה סמל מוחשי למצב המים בארץ, נעלמת ודועכת ומילות שירה של רחל המשוררת מקבלות משמעויות נוספות ונוראות.

במצב שכזה מוטלות גזירות - תקנות והגבלות מים הן בחקלאות והן בגן הנוי. נשאלת השאלה, האם ניתן כאשר מצב המים מוגדר בצבעים אדומים ושחורים וכמות המים מוגבלת, לקיים גנים ירוקים, נאים ופורחים? לדעתי התשובה לכך חיובית. ניתן להגיע לכך על ידי תכנון נכון של הגן ומרכיביו, בשתילת צמחים מעוטי השקיה או "חסכניים במים" ובשימוש באמצעים אגרו–טכניים דוגמת: הכנת קרקע נכונה וטיובה, הקפדה על מניעת עשביה, שימוש בחיפויים והשקיה יעילה המותאמת לאזור ולצמחים בגינה. במאמר זה אנסה לפרוש את הדרכים השונות לחיסכון במים בגן הנוי ואני מקווה שהוא יעזור ולו במעט לקיים גנים מרהיבים בכמות מים מוגבלת. בסוף המאמר, אתן דוגמאות מגנים ציבוריים )ברשויות ובקבוצים( ומגני חובבים בהם מתקיים חיסכון במים.

ורדים ושוקולד

לפני מספר שנים פניתי לדיאטנית בניסיון נואש לרדת במשקלי. הדיאטנית התאימה עבורי תפריט, שכלל ברובו מרכיבי מזון דלי קלוריות. יחד עם זאת, היא הקפידה לאפשר לי ליהנות מ"הפרי האסור" - קקאו, והתירה לי להתענג על שלוש קוביות שוקולד, אחת ליום. כלומר, מעבר לתפריט המאפשר חיים בריאים ומשקל רצוי, ידעתי שיש לי גם "בשביל מה לחיות". התאפשר לי לשמוח בדבר מתיקה מדי יום ביומו.

מטרתו של גן הנוי לענג ולשמח את הבאים בשעריו. אם נסיר ממנו לחלוטין צמחים שאנו אוהבים (דוגמת ורדים או פרחי עונה), הצורכים באופן יחסי יותר מים, יתכן והנאתנו מהגן תיפגם. לדעתי, אין לגזור גזירות ולאסור שתילת צמחים צרכני מים אלא לאפשר את שתילתם במינון מועט - מינון שיאפשר חיסכון בהשקיה אך גם הנאה ממגוון צמחים. צמחים הנשתלים במינון מועט ניתן לשתול במיקום מרכזי: בכיכרות העיר, סמוך למשרדי הקהילה בקיבוץ ובמושב ובכניסה לבית או בסמוך לאזור הישיבה בגני החובבים.

המדשאה תתוכנן בהתאם לצרכים, כ–30 אחוז- 20 אחוז משטח הגן ובמקום בו היא תהייה שימושית לדריכה, לישיבה ולמשחק. אם אנו מעוניינים במבט נרחב ופתוח, ניתן להשתמש בצמחי כיסוי נמוכים "חסכניים במים" כתחליף לדשא - צמחים דוגמת בקריס סטארן ( Baccharis x 'Starn) הידוע  כבקריס 'תומפסון' (' Baccharis 'Thompsonii) , ) או מלפורה כתומה (Malephora crocea). הן בגני החובבים והן בגינון הציבורי ניתן להרחיב את השימוש בשיחיות ובצמחי כיסוי. בגינון הציבורי מוצע להרחיב גם את שטחי החורשות ובתוכם לשלב פינות ישיבה, מתקני משחקים, שבילי הליכה ושבילי אופניים.

העלאת כמות השטחים המוצלים בגן יכולה להפחית את כמות ההשקיה. בקבוץ ניר עוז נמצא בתצפית שדה, כי מדשאה בתנאי הצללה מאדה כ–20 אחוז פחות מים ממדשאה שאינה מוצלת (רן פאוקר, מידע בע"פ). גם העלאת כמות השטחים המרוצפים בגן יכולה להפחית את כמות המים הנדרשת להשקיה, יחד עם זאת, מניסיוני, בגני חובבים שטחים אלו נשטפים לעיתים במידה רבה ואיני בטוחה, שאכן מושג בהם חיסכון במים.

צמחים "חסכניים במים"

בתחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוי, שבמשרד החקלאות, הוכנה רשימה המכילה כ–500 צמחים המוגדרים כ"חסכני מים". רשימה זו ניתנת להשגה הן כחוברת (גלון וחוב' 2002) והן בדיסק בו ניתן גם מידע אגרו–טכני על הצמחים (גלון וחוב' 2008).
הרשימה שהוכנה על סמך ניסיון רב שנים של אנשי מקצוע בתחום הגננות ועל סמך נתונים מחלקות תצפית, כגון זו שבקבוץ ניר–עוז, מציעה מגוון צמחים היכולים לגדול באזורים בהם יש לפחות 250 מ"מ גשם בשנה, ללא תוספת השקיה או עם השקיות עזר אחת או יותר במהלך הקיץ.
מידת ההשקיה המוספת בהשקיות העזר אינה רבה ונעה בין 100 ל–200 מ"מ לשנה. (שווה ערך ל–100 עד 200 מ"ק לדונם או 100 עד 200 ליטר למ"ר).
באזורים בהם יורדים פחות מ–250 מ"מ גשם בשנה (נגב דרומי, בקעה וערבה) יש, כמובן, להעלות את מספר ההשקיות לאורך השנה ואת כמות מי ההשקיה.

קיימים צמחים מרהיבים רבים בעלי פריחות יפיפיות, פירות קישוטיים ועלווה דקורטיבית המאופיינים בדרישות מים צנועות. את כתבה זו מעטרות תמונות צמחים "חסכני מים" בלבד.

עיבודי קרקע ושימוש בקומפוסט יכולים לשפר את מאזן המים

הכנת קרקע לפני השתילה על ידי עיבודה לעומק של 30 ס"מ לפחות תאפשר חידור מים לעומק ויצירת בית גידול אחיד ומאוורר. טיוב הקרקע ב– 20 ליטר קומפוסט למ"ר יאפשר שיפור בתאחיזת המים.
גם בין צמחים קיימים מוצע לקיים עיבוד לעומק (כאשר מדובר בצמחים צעירים ששורשיהם עדיין לא התפשטו) או ִקלְטּור שטחי(בין צמחים בוגרים יותר). יש להיות מודעים לכך כי ישנם צמחים ששורשיהם רגישים אף לעיבוד שטחי. אי לכך, יש לקיים את העיבוד אך ורק אם בטוחים כי הצמחים הנטועים בגן יעמדו בו. גם בגן קיים, הצנעת קומפוסט תשפר את תאחיזת המים.

מהי תוספת ההשקיה, שתאפשר גן נאה ללא בזבוז מים?
ניתן להכליל ולומר כי גנים הנמצאים צפונית לקו הבצורת (אזורים בהם כמות המשקעים הממוצעת הינה מעל 250-200 מ"מ גשם בשנה) ניתן להגיע לגן "חסכני במים" בו תידרש תוספת השקיה של כ–600 מ"ק בשנה. דרומית ומזרחית לקו הבצורת - בנגב הדרומי, בבקעה ובערבה, באזורים בהם כמות המשקעים השנתיים פחותה מ–200 מ"מ בשנה נדרשת תוספת של 1200-1000 מ"מ מים בכל שנה.
הכוונה היא לגן בו משולבות קבוצות צמחים שונות: עצים, שיחים, ורדים, פרחים עונתיים וכן מדשאה.
בבדיקות, שנעשו על ידי רשות המים בשנים האחרונות, נמצא, כי צריכת המים הממוצעת בגנים באזור המרכז גבוהה בהרבה מ–600 מ"ק לדונם בשנה ומגיעה ל–1000 ואף 1500 מ"ק לדונם לשנה. כלומר, אם נחשב את מנת ההשקיה ונשקה בכמות הנכונה של 600 מ"ק לדונם נחסוך לפחות כ–%40 ממנת המים שניתנת כעת.
ובכן כיצד עושים זאת?

חישוב מנת ההשקיה

בחלק ניכר מהגנים ניתנת השקיה ללא מדידה של כמות המים או שההשקיה ניתנת לפי זמן. במקרים רבים ניתנת השקיה מעבר לכמות לה נזקק הגן. הדרך הנכונה להשקות היא לחשב את הכמות המדויקת שתאפשר שגשוג של הצמחים בגן ללא בזבוז מים.

את כמות ההשקיה ניתן לחשב באמצעות התייחסות לצמחים להם ניתנת ההשקיה (עצים, שיחים, מדשאה וכדומה), ולאזור בו גדלים הצמחים (מישור החוף, אזור ההר, נגב וכדומה) ומידת ההתאדות הקיימת בו, לגודל השטח המושקה ולמרווח בימים בין ההשקיות

כלומר יש לחשב את מנת ההשקיה באמצעות הנוסחה הבאה:
מנת מים הניתנת בכל השקיה (מ"מ) = מקדם השקיה לגידול מסוים x התאדות יומית מגיגית באזור השקיה (מ״מ)xגודל הטח המושקה (במ״ר) xמרווח השקיה (בימים).
הסבר מפורט לגבי דרך חישוב ההשקיה ויישום המדדים השונים בנוסחה מצוי בנספח א', שיצורף לחלקו השני של המאמר בגיליון הבא.
בתחום פרחים, הנדסת הצומח, גננות ונוף פותחה תוכנת מחשב "השקיה 2003" המאפשרת ניהול משק מים וחישוב מנת ההשקיה בהתאם לנתוני הגן (גלון וסלומון 2003); לחובבים הוכנה על ידי יצחק הל–אור וישראל גלון הטבלה המצורפת (טבלה1 ) טבלה בה כבר חוברו שני המדדים הראשונים  בנוסחה (מקדם גידול ומקדם התאדות לגיגית באזורי הארץ השונים).

על החובב להכפיל את מנת המים הניתנת לסוגי הצמחים השונים בגן, בהתאם לעונת השנה ולנתון הרלוונטי בטבלה. נתון זה יוכפל בגודל בשטח ובמרווחי ההשקיה בימים.Screen Shot 2014-09-23 at 7.20.21 PM

השקיה באמצעות מחשוב וקוצבי מים

לאחר שמחשבים את מנת ההשקיה, יש לכוון את מחשבי ההשקיה ואת הקוצבים לכמות הנדרשת בהתאם לגידולים השונים ובהתאם לעונת השנה, כאשר מחשב ההשקיה המשקה על פי זמן "יתורגם" לפרק הזמן הנכון. הדבר יעשה באמצעות פתיחת קו ההשקיה למשך פרק זמן מוגדר למשל שעה (כאשר כל צרכני המים האחרים בבית ובחצר סגורים). מתבוננים במד המים לפני פתיחת ההשקיה ובודקים מהי הכמות שעברה בפרק הזמן עליו החלטנו. מחלקים את כמות המים הנדרשת להשקיה בכמות המים שעברה בשעת השקיה ומגיעים לפרק הזמן, שאליו יש לכוון את המחשב. במרבית המקומות בהם נעשתה התאמה בין כמות המים למשך זמן ההשקיה הדרוש, הגיעו לחיסכון של 30 אחוז עד 40 אחוז מצריכת המים.
מומלץ לבצע את בדיקת כמות המים, שעוברת במערכת ההשקיה בפרק זמן מסוים מספר פעמים. זאת, כדי לשלול בעיה מקומית של לחצים משתנים.

תכנון מערכת ההשקיה והתאמתה לגידול או לאזור

את צמחי הגן ניתן להשקות באמצעים שונים: צינור, טפטוף עילי, טפטוף טמון, המטרה ומתזים.

צינור

כן, עדיין יש כאלה המשקים את צמחי הגן עם צינור (בעיקר בגני חובבים). השקיה בדרך זו טובה להנאה והרפיה אך, בזבזנית מאוד מבחינת המים, מכיוון שקשה לשלוט על כמות המים. השקיה באמצעות צינור אינה מומלצת.

טפטוף עילי

בשיטה זו ההשקיה ממוקדת ומאפשרת מתן מנת מים בהתאם לגידול. יעילותה גבוהה (95 אחוז- 93 אחוז) ואין פיזור מים על שטח נרחב כפי שקורה בהמטרה. כמו כן נדרשים לחצים נמוכים מאשר בהמטרה. השיטה אינה מושפעת מרוחות (כך שנמנע בזבוז מיותר) וישנו צמצום בכמות העשבים, מכיוון שהשטח המושקה מוגבל.
יחד עם זאת, עלינו להיות מודעים לכך, כי ישנה רגישות לסתימות, לוונדליזם (בגנים ציבוריים), לפגיעה מבע"ח דוגמת נקרים או מכרסמים וכן ישנו קושי באחזקה הצנרת מתחת לשיחיות.

טפטוף טמון

בשיטה זו מתן המים מתבצע מתחת לפני הקרקע אל בית השורשים, כך מצטמצמת ההתאדות מפני הקרקע. שיטה זו מומלצת, כאשר משתמשים במי קולחים, שכן הקרקע משמשת כחסם נוסף בין המשתמשים בגן למים. היא מאפשרת הגנה מפני ונדליזם ובע"ח ואין הרטבה של אזורים בלתי רצויים (כגון שטחי מדרך) ונביטת עשבים מצומצמת מאד.
יחד עם זאת, אחזקת המערכת בשיטה זו בעייתית יחסית, שכן קיים קושי לפקח ולבקר את המערכת. ישנה רגישות לסתימות ולחדירת שורשים. קשה לאתר את מיקום מערכת ההשקיה בעת תקלה או כאשר חופרים בגן וכן ישנה סכנה גדולה יותר להמלחה, שכן יש קושי בשטיפה והדחת מלחים לעומק ביחס לטפטוף המונח על פני הקרקע. בהשקיה בטפטוף טמון במדשאות חייבים להחדיר פעם בשנה לצנרת חומר הנקרא טרפלן כדי למנוע את סתימת הצנרת.
לדעת רוב המומחים השקיה כזו הינה מורכבת ומחייבת מקצועיות רבה.

המטרה

יעילות ההשקיה בהמטרה פחותה מזו שבטפטוף (80 אחוז) וגם זאת רק בתנאי שאין רוח בעת מתן ההשקיה. ההמטרה מאפשרת שטיפת אבק מהצמחים ומלחים מפני הקרקע וכן נותנת מענה באזורים מועדים לקרה. כמו כן תקלות מובחנות ללא קושי. יחד עם זאת תיתכן גלישה של השקיה גם לאזורים בהם אנו לא מעוניינים (אזורים מרוצפים), יצירת נגר באזורים משופעים ויתכן גם גידול בכמות העשבים. כאשר עובדים עם ממטירים בהצבות גדולות נדרשים לחצי עבודה גבוהים יחסית ותיתכן פגיעה בשכבת הקרקע העליונה החשופה על ידי הטיפות (על ידי כך עשוי להיווצר קרום שימנע חלחול מים אל תוך הקרקע) לאור הנ"ל המטרה מומלצת בעיקר בהשקיית מדשאות, אם כי ניתן לשלבה גם בשיחיות, כדי לפתור בעיות מקומיות (דוגמת מערכת טפטוף, שכוסתה על ידי צמחיה צפופה ויש קושי לתחזק אותה).

מתזים

בדרך כלל נהוג להשתמש במתזים שספיקתם גבוהה (במיוחד במדשאות) ולעיתים במתזים שספיקתם נמוכה (בעיקר ברדיוסים קטנים או סמוך לעצים). יעילות ההשקיה במתזים הנפוצים (שספיקתם גבוהה) נמוכה יותר מזו של המטרה. שיעור ההשקיה הגבוה מכתיב תדירות השקיה גבוהה יותר בפרקי זמן קצרים, כך שנוצרת מערכת שורשים מצומצמת, שאינה מעמיקה. יש צורך בכמות רבה יותר של עמדות השקיה, שכן טווח המתזים נמוך מזה של הממטירים ובנוסף לכך, המתזים חשופים יותר לוונדליזם מאשר ממטירים. יש לציין גם כי מתזים מאופיינים גם במגבלות דומות לאלו של ממטירים (אין להשקות בעת רוח, גלישת השקיה לאזורים לא רצויים וכן גידול בכמות העשבים).
יתרונם של המתזים לעומת הממטירים הוא בהשקיית שטחים קטנים יחסית (דוגמת פסי דשא או גינות קטנות) ובכך שניתן לעבוד בלחצי עבודה נמוכים יותר.

יש להתייחס לנתוני האזור בו מתוכננת ההשקיה (שיפועים, רוחות, ונדליזם וכדומה). לדעתי, כאשר שוקלים את נושא החיסכון במים בשילוב עם נתוני שטח אחרים, שיטת ההשקיה המועדפת לרוב צמחי הגן (עצים, שיחים, צמחי כיסוי וכדומה) היא באמצעות טפטוף עילי ואילו למדשאה באמצעות המטרה. השקיה בטפטוף טמון והשקייה במתזים תינתן במקרים מיוחדים. לדוגמא טפטוף טמון יועדף באזור בו ההשקיה ניתנת במי קולחין והתזה כאשר משקים באזור מצומצם עם לחצי השקייה נמוכים או כאשר משקים צמחים הזקוקים ללחות אויר רבה (דוגמת מיני שרכים).

בדיקת מערכת ההשקיה

במקרים רבים מערכת ההשקיה אינה פועלת כשורה והדבר גורם לבזבוז מיותר של מים. בדיקת תקינות וכיול של כל מרכיבי מערכת ההשקיה מראש לאביזרי ההשקיה בשטח עשויה למנוע בזבוז רב.

  • בראש המערכת מנקים את המסננים, מתקנים נזילות ומכיילים לחצים.
  • ממטרות ומתזים מתקנים, מכוונים, בודקים את הפיות ומחליפים בהתאם לצורך - הממטירים חייבים לעמוד זקופים, עם לחץ מים אחיד (מקסימום הפרש לחצים של 20 אחוז בין הממטיר בראש החלקה לבין זה, שבסופו). על כל הממטירים להיות מאותו סוג, כאשר הפיות בהתאם לגזרה.
  • במערכת הטפטוף מוסיפים או מורידים את כמות הטפטפות (שלוחות) או שמשנים את מידת הספיקה בטפטפות בהתאם לשינוי בגיל הצמחים, בגודלם ובצורך שלהם לתוספת מים. במקרים רבים אנו נתקלים בשטחים בהם מערכת הטפטפות ממשיכה לעבוד גם כאשר צמחים התנוונו. יש לנתק או להסיר שלוחות בשטחים כגון אלו. גם בטפטפות יש להבטיח ספיקה אחידה לכל אורך הקו. שימוש בקוטרי צינורות נכונים ובווסתי ספיקה או ווסתי לחץ יסייע בנושא.


אין לערבב על אותו קו צמחים בעלי צריכת מים איסוף מי נגר בקיבוץ ניר עוז צילום: רן פאוקר המשך בגיליון הבא שונה. אם בכל זאת, זהו המצב בשטח נתון, ניתן להשתמש בטפטפות עם ספיקה שונה בהתאם לצרכי המים של הצמחים.
בבדיקת מערכת ההשקיה על כל חלקיה, יש לוודא, שאין נזילות מים נראות לעין או נסתרות. נזילות שכאלו מהוות מקור לבזבוז משמעותי של מים.

שיעור המטרה וחלחול מים

שיעור המטרה הינו מושג המתאר את יכולת החידור של מים לקרקע. כאשר יורד גשם או כאשר משקים בהמטרה, התזה או באמצעות טפטפות, חללי האוויר שבין הרגבים מתמלאים במים (הקרקע במצב רוויה). כאשר נוצר מצב בו חלחול המים פוסק וחללים אלו מתמלאים לחלוטין, מתחיל נגר עילי של מים ואיבודם. המצב שחללי הקרקע מלאים לחלוטין ומתחיל נגר נקרא "שיעור המטרה" והוא מבטא את יכולת הקרקע לספוג מים. בקרקעות כבדות החללים, שבין הרגבים, קטנים יותר והחלחול איטי יותר ולכן שיעור ההמטרה נמוך יותר מזה שבקרקעות קלות יותר וישנו סיכוי רב להיווצרות נגר . לכן, בקרקעות כבדות נשקה בממטרות ובטפטפות, שספיקתן נמוכה יחסית, כדי שהמים יוכלו לחלחל בקצב איטי ולא ייווצר נגר. קצב החדירה לשעה במ"מ או במ"ק לשעה לדונם, הנו בין 5 ל–6 בקרקע כבדה, בין 6 ל–8 בקרקע בינונית וכ–13-8 בקרקע קלה.
מאידך, בקרקעות קלות עשוי להיות חלחול רב מדי של מים אל עומק רב יותר מזה בו מצויים שורשי הצמח, שכן גם תאחיזת המים של קרקע זו נמוכה. לכן יש להקפיד, שלא לתת מנת מים גדולה מדי בהשקיה, שכן היא עלולה ללכת לאיבוד. לכן, בקרקעות קלות נשקה במנות קטנות ובמרווחי השקיה קרובים ואילו בקרקעות כבדות, האוחזות מים, ניתן להשקות במנות גדולות יותר ובמרווח גדול יותר בין ההשקיות, אך, כפי שנאמר, הספיקה חייבת להיות נמוכה.
בקרקעות כבדות במיוחד, ניתן לפתור את בעיית הנגר, באמצעות הוספת שכבת קרקע קלה מעל. כך יתאפשר חידור מים ובנוסף ישתפר גם האוורור בבית השורשים.

הכוונת מי נגר

מי גשמים היורדים על גגות בניינים וחצרותיהם הם מים ראויים להחדרה מבחינת איכותם, בתנאי ששכבת הקרקע בת מטרים אחדים המשמשת לסינון מפרידה בינם לבין מי תהום. מי מזגנים ומים היורדים על שטחים מרוצפים ראויים גם הם להחדרה ולשימוש בגינה. כאשר מתכננים את הגינה או משדרגים אותה לנושא החיסכון במים, יש לבחון, אם ניתן לכוון מי נגר, מי מזגנים או מים אחרים אל קרקע הגינה. שטחים מרוצפים כדאי לתכנן בשיפוע של 3 אחוז כך שתתאפשר זרימת המים מהם אל קרקע הגינה.

השקייה במים "שוליים"

במשך השנים פותחו מספר דרכים המאפשרות שימוש חוזר במים. לדעתי רוב האמצעים מתאימים כרגע רק לגינון ציבורי וגם במגזר זה עדיין לא נפתרו כל הבעיות.

  • מי קולחים הכוונה למי ביוב שעברו תהליכי טיהור בדרגות שונות. בגינון משתמשים ברמת הטיהור הגבוהה ביותר (דרגה שלישונית) - דרגה שבה המים אמורים להיות נקיים, חסרי ריח ואינם מסוכנים. הקמת מערכת השקיה במי קולחים יקרה יחסית, דורשת אישורים מתאימים ממשרד הבריאות, מתאפשרת אך ורק בהשקיה בטפטוף ומחייבת התקנת צנרת להשקיית הגינה וסימון השטח בשלטים מתאימים.
    תפעול מערכות אלו עדיין נלמד ועדיין יש תקלות, לעיתים. יחד עם זאת, יש עיריות שהרימו את הכפפה ופנו לכיוון זה. בעיריית דימונה משקים מזה כ–10 שנים את יער דימונה במי קולחים, יחד עם זאת לפני חגים וכאשר מתקיימים אירועים המוניים ביער, מופסקת ההשקיה זמן מה לפני האירוע כאבטחה נוספת. עיריית דימונה נערכת כעת להשקיה של שטחי גינון נרחבים בתחומי העיר להשקיה במי קולחים.
    בעיריית הרצלייה מתעתדים עם סיום הקמת מכון לטיהור מים וקבלת אישורים מתאימים ממשרד הבריאות להשקות כ–200 דונם שטחי גינון במי קולחים.
  • מים מליחים הכוונה לשימוש במים, שרמת המליחות בהם גבוהה יחסית.
    בקבוץ כפר מסריק משקים כבר מזה כעשר שנים במי שיטפונות אגורים, וכשאלו מתכלים עוברים להשקות במים מליחים (בין 700 ל–750 מ"ג כלור לליטר ). בשנה הנוכחית, החל השימוש במי הבאר המלוחים כבר בחודש מאי. בשנים ברוכות ההשקיה במים מליחים עשויה להתחיל רק בחודש אוגוסט. רעיה גדיש - גננית הקבוץ מציינת, כי עם המעבר למים מליחים, הייתה תמותה של עצי שסק יפני (Eriobotrya japonica) ומיני ארז (.Cedrus spp) בכל רחבי הקיבוץ. צמחים אחרים דוגמת מיני אלון )Quercus spp)( או מילה (.Fraxinus spp), שמוצאם באירופה מראים סימני צריבה בקצות העלים, אך זה הנזק היחיד בו היא הבחינה.
    גם מרבית הנוי הציבורי בקבוץ רביבים מושקה מזה כשש שנים במים מליחים (1300 - 1200 מ"ג כלור), כאשר אזורים שונים מושקים במים מליחים כבר מראשית שנות ה–90. חלק מהעצים והשיחים שנמצאו סמוך או בתוך מדשאות ונופם הומטר נצרבו (היביסקוס סיני Hibiscus rosa-sinensis, שלטית מקומטת Peltophorum dubium). מרבית העצים והשיחים עמדו בהשקיה במים מליחים כאשר הם ניתנו באמצעות טפטפות, אך חלקם, דוגמת סיגלון עלי מימוסה (Jacaranda imosifolia) הראו סימני סבל ומערכת ההשקיה שלהם הוחלפה שוב למים מתוקים.
    כנגד אותרו ונשתלו מינים העמידים גם להמטרה של מים מליחים על נופם (שוטיה קצרת–כותרת Schotia brachypetala, גלדיצ'יה תלת–קוצית Gleditschia triacanthos, היביסקוס טילייתי 'סתריה' Hibiscus tiliaceus 'Sitriya' והיביסקוס 'חליף' Hibiscus mutabilis). גיל רביב - גנן הקבוץ מציין כי כל זני המדשאות השתולים בקבוץ ומהווים את צרכני המים הגדולים ביותר עמידים להשקיה במים מליחים (פספלום נדני Paspalum vaginatum, זיף–נוצה חבויה הידוע בשמו העממי 'קיקויו' Pennisetum clandestinum, צר–גב חד–צדדי הידוע בשמו העממי 'בופלו' Stenotaphrum secundatum, זוסיה יפנית 'אל טורו' 'Zoysia japonica 'El Toro וזני יבלית כלאיים Cynodon hybrida).
    גנן המעוניין לבסס את גנו על צמחים העמידים למים מליחים יכול להיעזר בחוברת "צמחים עמידים בפני יובש ומליחות" שנכתבה על ידי יוסי בן–דב וחוב' (1993).
    יש לציין, כי השקיה במים מליחים מחייבת (לפחות בתחילת הדרך) ליווי מקצועי של איש קרקע-מים-צמח, בדיקות קרקע סדירות והשקיה נוספת לשטיפת המלחים.
  • מים דלוחים או מים אפורים - הכוונה לאגירת מי המקלחת ומכונת הכביסה ושימוש בהם להשקיית הגינה. שימוש במים כאלה עלול לגרום לבעיות המלחה בקרקע מחומרים המצויים בסבונים למיניהם. כמו כן, ישנו חשש לזיהום על ידי חיידקים העלולים להתפתח במערכת ולגרום למחלות. שימוש במים דלוחים מחייב זהירות ושיקול דעת כמו גם אישור משרד הבריאות. בעלי גינות רבות מבצעים השקיה כזו כבר משנות התשעים בהצלחה, אך ללא בקרת המלחה.
    קיימים מתקנים ביתיים לסינון וטיהור המים, אך לא תמיד הם יעילים. בהמשך המאמר תתואר גינה פרטית בה נעשה שימוש במתקן שכזה.

כתבה , אביגיל הלר

מדריכה מקצועית ראשית (ממ"רית בכירה) לגננות ונוי תחום פרחים הנדסת הצומח גננות ונוי אגף פרחים, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

?לדפי הסברים באתר

הקימו ׳אוסף חדש׳

רשימת האוספים שלי

סמנו לאיזה אוספים להוסיף את הפריט. ("שמור והוסף" בגמר התהליך)

שמור והוסף
סגור שמור והוסף
scroll back to top

מתכננים גינה  הכנו טיפים עבורכם

סגור ואל תציג יותר
? X לחץ כדי לצפות באוסף המהיר הכינו במהירות רשימת צמחים ! חדש! ניתן ליצור בקשה להצעת מחיר בקלות ובמהירות...

סמנו ב-V את הצמחים שהנכם מעוניינים להוסיף לרשימה

הוסף הכל לאוספים נקה הכל

לא ניתן לשמור צמחים נוספים!

ניתן להוסיף את הצמחים ברשימה המהירה לאחד האוספים, ואח"כ להמשיך את האוסף המהיר.

בחר אוסף אחד לשליחה במייל

שלח את האוסף שלי

סגור שלח