תמונת קישור למפת ספקים

join btn 

  • משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    משתלת שתילים- משתלה יצרנית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת צבר - קקטוסים וסוקולנטים
    משתלת צבר - קקטוסים וסוקולנטים
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב
    עמוד הספק: פתח
  • גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    גינות - משתלה וחנות גן אינטרנטית
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, יבואנים, עיצוב הגן, מוצרים וציוד לגן, ריהוט ותאורת גן
    עמוד הספק: פתח
  • הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    הטובים לדקל - הדברת חדקונית הדקל
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    יצחק, טיפול והדברה בצומח ( גם חדקונית הדקל)
    תחום עיסוק: יועצים ובעלי מקצוע, גננים וטיפול בגן
    עמוד הספק: פתח
  • משתלת מלצר
    משתלת מלצר
    תחום עיסוק: משתלות לקהל הרחב, משתלות יצרניות ומגדלים, משתלות סיטונאיות
    עמוד הספק: פתח
להשכים עם שחר לגן - סיפורי גינות הצילום מאת: אביגיל הלר

להשכים עם שחר לגן - סיפורי גינות

עם יצר הסקרנות והתהייה הטבועים בה, יצאה אביגיל הלר לסקור אנשים וגניהם — אנשים רגילים, החיים חיי שגרה ככל האדם — והדבר המייחד אותם בכל זאת — זה הקשר החזק, הבלתי אמצעי, הסמביוטי כמעט, בינם לבין גנם. בכתבה מספרת אביגיל על גנים, שסיפורם של חלק מהם מופיע באתר זה. 

הוסף לאוספים שלי

לפני מספר שנים זכיתי , יחד עם יותם אסף, להשתלב בעבודת גינון טיפולי שנערכה בכלא שטה. במשך מספר חודשים הצטרפתי אל בני אדם כלואים ואל צוות המטפלים ועקבתי אחר התפתחות תחושת הזכייה שזכו, למשש את רגבי האדמה, להריח את הדשא הקצור, לשמוע את רשרוש הרוח בעלים ולהתבונן ביופי.Screen Shot 2014-09-28 at 10.45.12 AM

ארבעה חושים באמצעותם נגעו האסירים בטבע – ואלו פלאים התחוללו בנפשם! הם זכו להכיר ולהתאהב בעולם חדש ודרכו – לחוות תחושות של עשייה משותפת ושותפות בעשייה, לחוש תחושת ערך עצמי ורוגע. ואילו אני זכיתי לתובנה מְעוּצֶמֶת – עד כמה אדיר ורב קסמו של הגן על בוראיו. עוצמתו של הגן מתבטאת, לאו דווקא באנשים הזקוקים לשיקום. פעמים רבות פגשתי אנשים חופשיים לנפשם, אשר קשורים בעבותות אל גינתם.

המפגשים עם הגנים ועם יוצריהן, חלחלו לתוכי והצמיחו בי שאלות ותהיות: מהו הגמול או התמורה בהם זוכים אותם אנשים מהעבודה בגנם? וכיצד אישיותם מתבטאת בגן אותו הם יוצרים?

על כנפי התובנה כי לגן יש השפעה, ועם יצר הסקרנות והתהייה הטבועים בי, יצאתי לסקור אנשים וגניהם – אנשים רגילים, החיים חיי שגרה ככל האדם – והדבר המייחד אותם בכל זאת – זה הקשר החזק, הבלתי אמצעי, הסמביוטי- כמעט, בינם לבין גנם.

איני מתימרת להבין את נפש האדם ולכן השתדלתי לא לפרש ולא לחוות דעה. אני מספרת את אשר מסרו לי מטפחי הגנים, אני מספרת על אנשים ועל גנים ומה שביניהם, ומקווה בכל מאדי שאצליח להעביר אליכם, הקוראים, את מכלול התחושות על גוניהן, אשר פיעפעו אל תוכי והעשירו נפשי.

לְהַשְׁכִּים עִם שַׁחַר לַגַּן

אסתושה מתעוררת מדי בוקר בציפייה. היא מפלסת את דרכה בינות לצמחי בת-שבע המשתלשלים מן התקרה, ופוגשת את צמחי הקַאוּדֶקְס הממתינים לה במטבח; בחדר המגורים מתמתחים להם השרכים, חפצי החן והתוכי, מברכים על Screen Shot 2014-09-28 at 10.45.58 AMהשכמתה ומקדמים פניה במאור. הקפה מוכן ואסתושה נענית לתשוקתה ויוצאת לחצר, אל צמחי הברומליות ואל אוסף הסחלבים הממתינים למבטה ולמגע ידה. מאוחר יותר, מצטרף אליה בן הזוג יוסף וביחד הם מעניקים לצמחים משמחת חייהם ועמלים בטיפוחם, מבלי לחוש בזמן החולף – והנה חשכה!

היידה מתעוררת אף היא עם הנץ החמה ויורדת אל חצר הבית המשותף לעבוד בגנה. היא מתארת תחושת עונג נפלאה! כאשר היא מחמיצה יום עבודה – היא מרגישה שנשמתה חסרה דבר.

אסתושה, יוסף והיידה מייצגים רבים וטובים שהעבודה בגן וטיפוח הצמחים מסבים להם הנאה ואושר שאין לוותר עליהם:שמעון, יולה, מירב, שמואל וגלי הם אנשים הנמצאים במעגל העבודה. הם כולם מתארים כמיהה והשתוקקות אל גנם ואת זמנם הפנוי הם מקדישים לעבודות הגן, באהבה רבה ובהנאה.

"תְאַלְמִי אוֹתִי לְאֲלֻמות"

"כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים!
תשוקתי אליך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים!

לספרים רק את החטא והשופטת.
פתאומית לעד! עיניי בך הלומות,
עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל,
תאלמי אותי לאלומות"

(מתוך: "פגישה לאין קץ", נתן אלתרמן)

המשורר נתן אלתרמן מתאר בשירו "כי סערת עלי" כיצד המוזה עושה בו כרצונה ומאלמת אותו לאלומות עד כי גופו סחרחר אובד ידיים. בעלי הגנים מתארים תחושות דומות. הם מתארים צורך בלתי נשלט לעבוד בגן, הם מספרים על כניעה לְקִסְמָהּ של האדמה וּלְכֶּשֶׁף שבצמחים.

כשאסתר התייחסה לתשוקתה לגינה, היא תארה, בבדיחות הדעת, את עצמה כ"בלתי שפויה". שמעון טען בלהט ובעוצמה, כי ללא הגן, מן הסתם הייתי צריכה לבקר אותו במחלקה סגורה.

העבודה בגן נעשית בכל הזדמנות ובשעות מוזרות. ברוך נוהג כל שבת להשכים קום כדי לעבוד בגינה; מירב עוטה מעיל וממשיכה לעבוד גם כאשר סוערת סערה. גם כאשר שברה את רגלה או סבלה ממחלה, לא ויתרה היידה על העבודה בגנה; הגדיל לעשות שמעון, ששב מאוחר מעמל יומו: הוא מתקין לראשו פנס כורים ויוצא לעבוד בחשיכה.

"טָהַרְתִי בִּתְּכֵלֶת שׁוֹקְטָה"

ואולי לא היו הדברים מעולם,
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי?
..
. מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום

(מתוך: "ואולי לא היו הדברים מעולם", רחל)

מה הוא הדבר שגורם לאדם להתמסר לגנו. מהי התמורה שהוא מקבל בעבור עשייתו? כאשר פניתי ושאלתי שאלה זו את בעלי הגנים, הם פתחו לפניי את סגור לבם וספרו את הדברים.....

היידה אמרה כי "ההרגשה נפלאה! בימים שאני לא יוצאת לגן", כך סיפרה, "אני מרגישה שחסר לי משהו בנשמה".

יוסף, גם הוא מציין כי העבודה בגנו "ממלאת את הנשמה". לדבריו, הגמול המתקבל הוא הרגשה של רוגע והנאה. רעייתוScreen Shot 2014-09-28 at 10.45.00 AM אסתושה מוסיפה את תחושתה: "שמחת חיים" – זו התמורה. אסתושה מתייחסת גם לעבודה הפיזית שדורש גנה – זו נתפסת בתודעתה דווקא כמנוחה.

נושא המנוחה מוזכר גם על ידי אסתר, שעיסוקה היומיומי כולל כתיבה ולמידה. היא מציינת שהעבודה בגן מקנה מנוחה לנפשה, מעין מדיטציה, המאפשרת לה להגיע למצב של שלווה.

מירב מדברת על גמול של מגע. "יש משהו שונה מכל תחושה אחרת, כשנוגעים בצמחים ובאדמה; תחושת רוך והנאה. מירב מוסיפה ומספרת על השמחה וההתרגשות שנובעות מן החשיבה, התכנון והבנייה בשלבי יצירת הגן ומן המעקב אחר ההשתנות היומיומית ובמרוצת השנים.

גם יוסף התייחס בדברי ואלה התפתחות וההשתנות. הוא מתעורר כל בוקר עם צפייה להפתעות. הוא מצפה לגלות מי מבין הזרעים שטמן נבט, מי כבר פיתח עלעלים ומי עומד להפתיעו.

מירב, אסתר, שמואל, היידה, יוסף ואסתושה מוסיפים ומציינים, את החוויה האסתטית שחווים כשהמבט משייט בגן ואת השיכרון שחשים, בעת התבוננות ביפי הפרחים ומראה הצמחים הגדלים בו.

"עֵת בַּרְחוֹב לוֹחֵם, שׁוֹתֵת שְׁ קִיעוֹת שֶׁ ל פֶּטֶל"

לגן וצמחיו, יש השפעה מרגיעה, מעדנת ומנחמת על בעל הגינה החווה חוויה של התרגשות, עצב, או מתח. אסתושה לא מוותרת על הגן בשום מצב. היא עבדה בגן ביום בו התבשרה על הולדת נכדה והיא מצויה בו, גם כאשר היא חשה מועקה (למשל במצב של פיגוע או מלחמה).

כאשר התקשרתי אל שמעון בתקופת מלחמת לבנון השנייה, הזמין אותי לבקר בגנו. "אביגיל" אמר לי "את חייבת לראות את האזור החדש שיצרתי. המתח הורג אותי וכדי להשתחרר, אני עובד כל הזמן בגינה".

אסתר התקשתה לעבוד בגנה אחרי שבן-זוגה נפטר. אך באיזה שהוא שלב, היא חשה חמלה כלפי הצמחים, שהמתינו למגע ידה. כשטמנה את הפקעות באדמה חשה אסתר, כיצד הגן חומל עליה בחזרה. תחושה של נחמה אפפה את גופה, ואסתר ידעה שמצאה מעט שלווה.

גם למירב שימש הגן שנים רבות כגורם מנחם – כשעבדה בתחום שלא אהבה. גנה, הוא זה שהעניק לה את הכוח לשרוד. אבל דווקא ברגעים הקשים באמת, התקשתה מירב לבוא בשעריו. כאשר נפצע בנה או כאשר פקד השכול את משפחת אחותה, מיעטה מרב לעבוד בגנה. ובמלחמת לבנון השנייה, כאשר קטיושות נפלו בסמוך לביתה והחרדה גברה, חדלה מרב לעבוד בגנה.

"לְעַבְדוֹ בְּזֵיעַת אַפִּי"

העבודה בגן מספקת הנאה פיזית ובתמורה – מעניק הגן מקום נעים למרגוע ומנוחה. בגנה של בת' ובגנו של שמואל יש חלוקה: בפטיו הסמוך לבית מתאפשרת מנוחה ואילו מרביתו של הגן מיועד לשיטוט או לעבודה.Screen Shot 2014-09-28 at 10.45.16 AM

יולה עובדת ומטפחת את גנה והיא מועידה אותו בעיקר למנוחה. ספסלים, ערסלים ושאר אמצעי ישיבה מפוזרים בפינות רבות כדי לאפשר התרגעות מהנה לה וגם לבני ביתה.

לעומתה, מירב אינה נחה בגן. עבורה הגן מיועד לעבודה. כשמירב זקוקה למנוחה היא נוסעת הרחק מגנה. לדברי מירב בנוסף לצורך בעבודה, הגן הוא מתנה, באמצעותו היא מעניקה נועם ושמחה. בגן פזורים ספסלים ופינות ישיבה אך אלו מיועדים למבקרים ולא לה.

קַדַּחַת הַאַסְפָנוּת

אצל חלק מבעלי הגנים יש שמחה גם בהנאות מהצמחים הנפוצים. גלי למשל שמחה בצמחים כמו יַרְקָה, פֶּלַרְגוֹן או פִּלְפְּלוֹן המצויים בגינתה. אך בעלי גנים אחרים מתמקדים לעתים בצמחים ייחודים וביצירת אוספים. הם אוהבים את המיוחד והנדיר. הם מחפשים את השונה והיחיד. לעתים ישנה התמקדות במשפחה או קבוצה של צמחים: חנוך למשל אוהב מאד דקלים וצמחים דמויי דקלים (ציקסים, פנדנוסים ושרכים). מקבוצות אלו יכולים להיות בגנו צמחים נפוצים או נדירים.

אסתושה ויוסף מעדיפים את המיוחד והשונה. הם החלו בגידול קקטוסים, ועברו לצמחים אקזוטיים ויחודיים. בגנם חממה לסחלבים, איזור לצמחים ממשפחת הברומליים, צמחי "קאודקס" בעלי פקעת מעובה ועוד קבוצות בעלות ייחוד ואיכות שונה. גם בתוך המשפחות והקבוצות אותם הם אוספים, הם מחפשים את הקשים להשגה ואת הנדירים.

שמואל גם כן החל דרכו בעולמם של הקקטוסים, אך באיזה שהוא שלב, עברScreen Shot 2014-09-28 at 10.45.58 AM לאתגר חדש – עולם של סחלבים. כאשר עבר מבית משותף לבית פרטי עם קרקע בו ניתן לגדל צמחים, החל לאסוף צמחים מטיפוסים שונים. בגנו פזורים צמחים מכל מיני קבוצות, אך יותר מכל מתענג הוא על הפריחות.

הַצִימָאוֹן לְיֶדַע

גידול צמחים מקבוצות שונות מלווה לעתים קרובות בסקרנות אינטלקטואלית ובצורך לידע ולמדנות.

אסתושה ויוסף מכירים אלפי צמחים בשמם המדעי. הם מכירים את מקום גידולם בטבע, ויודעים מהם הצרכים המיוחדים של כל צמח וצמח, אותו הם מגדלים.

שמואל גם הוא מכיר כל צמח באופן אישי. בספרים הוא בודק ובאתרי מחשב מחפש. הוא חוקר ולומד את צרכי הצמחים, ומצליח להפריח צמחים ייחודים.

אסתר מוצאת כאתגר את תהליך הבדיקה והגילוי של צרכי הצמח. כאשר מגיע למשתלה צמח חדש, שאין ידע כיצד לגדלו, היא מנסה אותו בתנאיי גידול שונים עד שהיא לומדת את סגולותיו ואת אפיוניו.

ובכן מתברר שהגמול והסיפוק מיצירת הגן והעבודה המושקעת בטיפוחו, מתבטאים בדרכים שונות: תחושות של שלווה והנאה, נחמה, גמול של מגע, ההתרגשות שבציפייה להתרחשויות הקורות בגן: לבלוב, פריחות, פירות, ציפורים, פרפרים, וההשתנות העונתית המחזורית; מנוחת העובד את גנו, שמחת האספן או סיפוק מלמידה והרחבת הידע והדעת.

על גננות וזוגיות

"שנינו ביחד, וכל אחד לחוד"

ברוב הגנים בהם ביקרתי, אחד מבני הזוג הוא זה ששוקד על מלאכת הגן. בכמה מקרים פגשתי בני זוג העובדים ושוהים יחדיו בגן. ובמקרה נוסף – גם אח ואחות. המעניין הוא, שאמנם השהות והעבודה בגן משותפים, אך במרבית המקרים, לכל אחד מהם יש פינה משלו, וכל אחד מהם מתבטא בדרכו.
Screen Shot 2014-09-28 at 10.44.58 AM

שלמה ואלישבע עובדים כל יום יחדיו בגנם. שלמה מטפח את הבוסתן, ערוגת הירק וערימת הקומפוסט. אלישבע מטפלת בערוגות הפרחים ובצמחים שבמכלים.

יוסף ואסתושה גם הם חילקו ביניהם את המלאכה. יוסף אחראי על זריעה, הנבטה ושתילה. אסתושה מבצעת את הטיפול השוטף, ואחראית גם על הצד האסתטי של מראה הגן.

פרידה ותאופיק הם אח ואחות, שירשו את האהבה לגן מאביהם. הם מתגוררים בשכנות. פרידה מטפחת גן פרחים וגן ירק ואילו תאופיק ריצף את חלקו, בנה מזרקה ויצר גן של צמחים במכלים.

הגן הוא פרי יצירה של שני אנשים. הם עובדים יחדיו בשמחה ובהנאה, וביחד הם יוצרים תמונה שלמה. אך אישיותם וצורכיהם השונים מתבטאים בחלוקת המשימות ובנטילת האחריות לטיפול באזורים השונים של הגן.

לְבַד נִהְיֶה בְּאַרְצוֹתָיִּיך"

שמואל ורעייתו יצרו לעצמם גן חבוי ונעלם. הם מתרוננים בשניים הרחק מהעולם. אחד עם השנייה הם משוחחים ומתכננים את הפעולות. ביחד הם חולקים את העבודה הפיזית וגם את השמחות. אין צורך לחלק את הגן לאזורים המבטאים ייחודיות, מפני שרעייתו של שמואל מאפשרת לו לבטא את יצירתיותו. כך הם עובדים בסמיכות ובצמידות. אחת עם השני ושניהם גם יחד עם הגן.

"תְשׁוּקָתִי אֵלֶיך, וְאֵלַי גַּנְך"

כַּאמור, ברוב הגנים בהם ביקרתי, אחד מבני הזוג הוא זה ששוקד על מלאכת הגן. בחלק מהמקרים, בני הזוג של אותם גננים מזהים את הגן עם מושָׂא אהבתם, ומעניקים מעצמם לבני זוגם האהובים באמצעות הנתינה לגנם. בן זוגה של מירב, שהינו אמן מתכת, יצק את עצמו לתוך גנה: בגן פזורים גשרים וספסלים שיצר למענה. וכאשר נחגג יום הולדתה, נטע בגן ביתן מזכוכית ומתכת שהקים לכבודה.

בחיי השגרה, בן-זוגה של גלי אינו עובד בגנם. כאשר חלה קרוב משפחתה וגלי נאלצה להיעדר מביתה, החל לפתע בן-זוגה לטפח את הגן למענה. כאשר שהתה גלי זמן ממושך מחוץ לביתה, הגעגועים גרמו לו לעשות את הדבר, שהכי מזוהה איתה. "דעי לך", סיפר לה בשיחה לארץ רחוקה "הפכתי לגלי, וכל השבת עבדתי בגינה".

החותם האישי

"כִּי סָעַרְתְ עָלַי"

כל גן אותו אני פוגשת, ייחודי ושונה ומבטא את עולמו הפנימי של בעליו; על כל גן מֻטְבַּע חותם יוצרו; הגנים שונים זה מזה, ממש כפי שיוצריהם שונים איש מרעהו וכשם שיצירות אמנות משפיעות על המתבונן בהן, כך הגנים.

תמונת הנוף עם עצי הזית פרי מכחולו של הצייר ון גוך, מעוררת בנפשי סערה; תמונת הגשר היפני של מונה משרה עלי שלווה. גם גנים יכולים להשפיע על השוהים בהם תחושות של שלווה, רוגע, או לחולל סערת- נפש, לגרום לאי- שקט או לתחושת מהומה – באמצעות התכנון, החומרים הדוממים והצמחים, על ביטוייהם המשתנים, בצבעי עלווה ופריחה.

בגנה של טלי קיים סדר ותיחום ברור. קורות עץ מגדירות את החלקות. בקדמת הבית נגזמים השיחים לגובה נמוך ושולי המדשאה נחתכים בקפידה. ערוגות צמחי התבלין, גם הן תחומות ומוגדרות.

בגנו של שמעון שוררת פְּרָאוּת. הצמחים גדלים כאוות נפשם; הענפים נעים בהתאם למצב רוחם והעלים מתפזרים בהתאם לתאוותם. צמחי בר מצטרפים לחגיגה, גיזומים מבוצעים רק כאשר ממש אין ברירה. המבקרים בגן מפלסים דרכם בסבך הצמחים ובינות לאבנים.Screen Shot 2014-09-28 at 10.46.06 AM

גנה של מירב חופשי וגועש. שולט בו המראה הטבעי, בו הצמחים גדלים בחופשיות ומתבדרים ברוח, אך כשם שמירב מנסה לעשות סדר בנפשה, כך היא מעצבת בגיזום את הצמחים שבגנה. הצמחים עצמם נבחרו בקפידה, לפי מרקמים של עלווה שנועדו להשרות שקט ושלווה.

גנו של שמואל תוכנן בדקדקנות. סקיצות צוירו, צמחים נבחרו, ונערכה חשיבה לפרטי פרטים בנוגע לשילוב של חומרים שונים. ועם זאת – התכנון מקנה חופש ללא מעצורים, הצמחים מבצבצים בין הסדקים ופולשים אל תוך השבילים, השיחים שולחים ענפים לכל כיוון אפשרי ואילו העצים מסתבכים האחד בשני – בגן שוררת תחושה של דרור, מותר לו לגעוש ולסעור.

"אֶצוֹר חוֹמָה, אֲצִיב דְלָתַיִים"

גנה של טלי פתוח לרווחה. למרות שהיה צורך לפתור בעיות של גבהים, ניתן להשקיף על כולה מכל מקום. על גבעה בקצה הגן, נוהגים בני הבית לעמוד ולהתבונן אל האופק ועל השקיעה.

גנו של ציון – יותר מפתוח לרווחה: הגן חשוף לרחוב ותוכנן למשוך מבטים בעוצמה רבה: צמחי ראווה, סלעים ופסלים ממקדים את תשומת הלב של כל עובר אורח, הפוסע ברחוב או על המדרכה.

גם אבישג חושפת לרחוב את מראה גנה, אך תוחמת את חצרה בגדר מתכת שקופה. על הגדר תלויים פה ושם מעט צמחים, מראים-לא-מראים, תוחמים-לא- תוחמים את המבט על מכמניו.

בגנה של מירב ישנם מצבים שונים של פתיחות וסגירות. החלק פונה אל הרחוב בישובה סגור ותחום בצמחים שאינם מאפשרים מבט והצצה. ואילו מאחורי הבית, בין חצרה לחצרות השכנים, קיים מעבר חופשי בין החצרות, למרות שישנה גדר תוחמת. בחלק זה של הגן, "ניכסה" מירב את מראה היער הניבט אל גינתה, המזמין הצצה והתבוננות, ומי שמטייל ביער, זוכה אף הוא להתענג על מראה הגינה שנגלה לעיניו.

גלי סגרה את גנה בכל דרך אפשרית, על אף היותה אישה חברותית ופתוחה. חומות צמחים עוטפות את החלל מבחינה חזותית, גדר ושער חוסמים את הגישה גם מבחינה פיזית. כאשר שאלתי לפשר הדבר, הסבירה לי גלי, שהגן הוא בעצם המקום היחיד שמאפשר לה להיות לבד עם עצמה.

גם גנו של שמואל עטוף וסגור. מפלס הגן נמוך מזה של הרחוב והוא חבוי ומוסתר מן העוברים- ושבים ומן העולם. סבך צמחים ושבילים מקדם את פני המבקר, ואין הוא יודע לנחש מה מתרחש בשאר מסתורי הגן. גם אצלו מצוי יער מעבר לגן, אך המבט אליו חסום בצמחייה. אמנם, בקצה הגן ישנו שער המאפשר מוצא אל היער, אך בכל ביקוריי, הבחנתי כי שמואל בחר להשאיר שער זה נעול וללא שימוש. כאשר שאלתי לפשר הדבר, הסביר לי שמואל, שזהו גנו של אדם מכונס. עולמו הפרטי נאה ומטופח. רחוק מהעין, חבוי ונסתר.

"לַנֶצַח אֲנַגְנֵך"

מעבר להנאה וליצירה, מהווה הגן לעתים ביטוי להשקפת חיים נרחבת יותר; לעתים, הוא מְמֻמָּשׁ הלכה למעשה את אותה השקפה: למשל גנים אורגניים, או גנים המספקים צרכי יום יום, או גנים המהווים חלק מן הנוף והסביבה.

מסלול חייהם של שלמה ואלישבע מתייחס לְקַיָּימוּת (שימוש מושכל במשאבי כדור הארץ באופן העונה לצרכי הדור הנוכחי, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים). השׁקפת חייהם טבעונית, והם מתייחסים אל גנם כאל חלק מן הסביבה. הגן מטופל בגישה אורגנית, מתוך כוונה שתהייה בו קַיָּימוּת וְהֶמְשֶׁכִיוּת.

בוריס ונטשה יצרו גן שמטרתו לספק מזון. הם אמנם מחפשים לשתול זני ירקות או עצים ייחודים ושונים מהזנים הרגילים, אך לגנם נכנסים רק צמחי מאכל.

מזה 45 שנה עמל ומגשים עַתַּי את חזונו – גן של צמחי ארץ-ישראל. הגן התפתח עם השנים והוא מכיל בתי גידול שונים ומגוונים, כולל עצים רבי שנים.

צליל משתנה

אנשים יוצרים גנים המספקים מַאֲוַיֵּיהֶם אך לעתים, עם השנים, משתנים הצרכים. יש שממשיכים ויוצרים כל הזמן גנים חדשים, ויש שמשנים את הגנים הישנים.

בתקופות שונות של חייה, יצרה בת' שלושה גנים. בגן הראשון נוצר בסמוך לחדר המגורים שבביתה, כשילדיה היו קטנים. בגן זה האווירה אינטימית וסגורה ואופיו טרופי. לאחר מספר שנים, נוצר הגן השני בקדמת הבית – גן פתוח לעוברים ושבים. בתקופה זו החלה בת' בלימודי גננות ורכשה מודעות לנושא החיסכון במים. כתוצאה ישירה מכך בחרה בת' לשתול צמחים המגלים חסכנות במים. כאשר הרחיבה את השכלתה ונעשתה מודעת לחשיבותו של גינון בר-קיימא, יצרה בת' גן שלישי – גן אורגני בו צומחים צמחי מאכל, ריח ותבלין.

אנדרי יצר גן, שדרש את מגע ידו בכל הזדמנות. כאשר חלתה רעייתו ונזקקה לעזרתו, פחת הזמן שאנדרי יכול להעניק לגנו והוא שינה את גישתו: הוא שתל בגן צמחים חסונים המאפשרים ניצול שונה של הזמנים.

אמנות הגןScreen Shot 2014-09-28 at 10.46.48 AM

הגן הוא יצירת אמנות המבטאת את היוצר. במקרים רבים, כישוריו הם רב- תחומיים והוא מיטיב להתבטא בדרכים נוספות כמו אמנות פלסטית, צילום וכדומה. לעתים משתלבות היצירות זו בזו, או נובעות זו מזו, כדוגמת הצייר קלוד מונה, אשר צייר את השתקפות האור בגן צמחי המים אשר יצר בג'יבריני, כשהמוטיב הזה חוזר ונשנה בציוריו.

אנדרי ואברהם עוסקים בפיסול. חלק מפסליהם נוצרו אל תוך גנם ומשתלבים בו. הגן מהווה רקע לפסלים והפסלים מהווים חלק מהגן.

שמעון המוקסם מגנים ים- תיכוניים, יצר בגנו אתר של קשתות, המבטא את כמיהתו להתפייסות וחיבור בין העולמות השונים של תושבי אגן הים התיכון: קשת ראשונה עם סמלים המבטאים יהדות, קשת שנייה בה מוצגת הנצרות וקשת שלישית בה יש ביטוי לאיסלם.

שמואל מבלה שעות רבות בעבודה. כשהוא עובד בגנו ומתענג על צמחיו, הוא מצלם אותם, כדי שיוסיף להתענג עליהם כשהם פורחים על מסך המחשב, גם בעונות מאובקות ויבשות. בין השאר, מאפשרים הצילומים לשמואל לחלוק את ההנאה מיפי גנו עם אנשים שחוויות כאלה אינם מנת חלקם יום יום. לאחרונה, הקים שמואל אלבום באתר ממוחשב ובו זר תמונות מפרחי גנו, אתר המאפשר לו לחלוק את גנו עם אחרים.

מירב, אשר גנה ניבט מכל חלון בביתה, מצלמת אותו בכל עת ובכל עונה. על קירות ביתה תלויות תמונות של הגן ובאמצעות הדואר האלקטרוני אף היא חולקת חוויותיה עם אנשים נוספים.

גלי העוסקת גם בציור, קישרה עבורי את התחומים בהסבר פשוט: העיסוק בגינון או באמנות, מספק ליוצר מענה על צרכים דומים: המגע הפיזי עם חומרים; השימוש בצבע ליצירת עומק ופרספקטיבה; החשיבות הרבה המיוחסת לאסתטיקה והרמוניה; תהליך היצירה והשלמת היצירה המביאים על היוצר רגיעה והנאה.

"הירוק היום, ירוק מאד"

השיר "Georgia on My Mind" נכתב ב-1930 על ידי Stuart Gorrell (מילים) ו-Hoagy Carmichae (לחן). השיר שמבטא געגוע לנוף ילדות, לרוך ולחום, קָסַם לזמרים רבים (כולל אלה פיצ'ג'ראלד) ובוצע על ידם. אך היה זה הביצוע של ריי צ'ארלס (ב-1960), שנתן לשיר את עוצמתו. אותן מילים ואותה מנגינה בוטאו בדרך ייחודית ושונה, דרך שמעמיקה את הגעגוע ומאפשרת לשומע להתעטף ברכותו. רציתי לומר בזאת, שגם ביצירת הגן קימת הנשמה היתרה, ההופכת אותו מ"עוד גן" ל"גן מיוחד".

ישנם גנים בהם מושקעת אנרגיה רבה, ונעשה שימוש בדומם ובצמחים, אך למרות ההשקעה הרבה, מתקבל מראה שגרתי וּּמַשְ מִים. וישנם גנים בהם נעשה שימוש באותם חומרים, אך משהו בהם משדר איזו עוצמה, אווירה מיוחדת, והופך אותם לשונים, מרתקים וייחודיים.

כל בעל גן, בהתאם לאישיותו, אהבותיו וצרכיו, מתווה איזשהו קו – קו שמקנה לגן את ערכו. קו ברור המחבר בין חלקי הגן, אמירה ברורה או סגנון ברור – הם אותו משהו, לעניות דעתי, המעניק לגן את עוצמתו.

גנה של שושנה מורכב מגוונים שונים של צמחים ירוקים. בנקודות מעטות היא הציבה פסלים המושכים את המבטים. הפשטות והמינימאליזם נותנים לגן כוח ועוצמה. הפשטות והשקט מקנים שלווה.Screen Shot 2014-09-28 at 10.46.40 AM

לימור התמקדה בצבעי פרחים. למרות שבגן מצויים צמחים מצמחים שונים, על פרחיהם להיות לבנים או ורודים. החזרה ההחלטית על גוונים אחידים וברורים, יוצרת הרמוניה בהירה קסומה.

גנו של חנוך נטוע דקלים וצמחים דמויי דקלים. ישנה אחידות בבחירת מאפייני הצמחים, אך ישנו שוני במינים ובגבהים. הירוק בגנו ירוק מאד ומגוון גם ללא שימוש בצבע פריחות. התוצאה – גן מוצל, גן נעים ומעניין.

גנה של מירב הוא מקום של געגוע. בצל העצים, הרחק מהבוהק, מוסרות משקפיים, נפקחות העיניים, מעמיקה הנשימה ונשמעת אנחה חרישית. צבעים לא עזים של עלווה בלבלוב, בבגרות ובשלכת, מעניקים לגן ריתמוס וצלילים של געגוע לחולף וציפייה לשובו.

גנו של שמואל - גן סבוך ופורח. בתוך אוסף של צמחים ומינים, ישנן קבוצות בולטות של צמחים המקשרות בין חלקי הגן השונים. הצמחים מתחברים ומלטפים. הצמחים מקנים רוגע כמו בחיק חמים.

גן זר

גם גלי יצרה גן ייחודי משלה. גן אליו קשורה נפשה. בעת מלחמת לבנון השנייה, נאלצו גלי ובני משפחתה לעזוב את ביתם. הם שהו בביתו של קרוב משפחה, אשר שמח וסמך על גלי שתטפל בגינתו בבת-עינו ואף הציע לה חופש יצירה.

ואולם גלי לא הצליחה להתחבר נפשית אל היצירה הזרה והסתפקה בעבודות אחזקה. מיד עם שובה לביתה, יצאה גלי לחוש את גנה. "הצמחים כמהו למגע ידיי" הסבירה לבן זוגה. היא הרגישה צורך עז לשוב ולעמול בגנה שלה, יציר כפיה.

סוף דבר ― שקדים וצימוקים

אל תתחנני אל הנסוגים מגשת.
לבדי אהיה בארצותייך הלך.
תפילתי דבר איננה מבקשת,
תפילתי אחת והיא אומרת – הא לך!

עד קצווי העצב, עד עינות הליל,
ברחובות ברזל ריקים וארוכים
אלוהיי ציווני שאת לעולליך
מעניי הרב שקדים וצימוקים.

(מתוך: "פגישה לאין קץ", נתן אלתרמן)
Screen Shot 2014-09-28 at 10.46.34 AM

במאמר זה ניסיתי להבין, מהו הדבר המחבר אנשים בעבותות אהבה אל הגנים, אותם הם יוצרים. ניסיתי לבחון על אלו צרכים הגנים עונים ותהיתי מהו הגמול, שהעובדים בהם מקבלים. בחנתי את מאפייני הגנים, שאלתי את עצמי כיצד משתקפים בגן אופיים, נטיות לבם ואהבותיהם של יוצריהם. כתיבת מאמר זה ריגשה אותי. אני שמחה, שנפתחו לפני שערים לגנים נפלאים, אך יותר מכך: אני מרגישה שזכיתי להיכנס לחדרי לבם של היוצרים.

איני יודעת אם הצלחתי לענות על השאלות, אך ניסיתי לפחות לגרף את פני השטח ולהגיע לתובנות. תחושתי האישית מהסיור וההתבוננות בגנים היא, כי טעמם כשל שקדים וצימוקים.

תודה לבעלי הגנים, אשר פתחו לפני את השער לגנם ולנפשם. תודה לשרה אדר, שעברה על המאמר, העירה הערות בונות ועזרה לי לשפרו.

 

מקורות לכתבה: יותם אסף, אתי גליק, עינב טל ואביגיל הלר. 2006. גן טיפולי בבית-כלא כאמצעי לשיקום אסירים.
אדם צומח, 10-14: 13

 

?לדפי הסברים באתר

הקימו ׳אוסף חדש׳

רשימת האוספים שלי

סמנו לאיזה אוספים להוסיף את הפריט. ("שמור והוסף" בגמר התהליך)

שמור והוסף
סגור שמור והוסף
scroll back to top

bird banner

סגור ואל תציג יותר
? X לחץ כדי לצפות באוסף המהיר הכינו במהירות רשימת צמחים ! חדש! ניתן ליצור הצעת מחיר בקלות ובמהירות...

יש לסמן ב-V את הצמחים אותם הנך מעוניין להוסיף להזמנה

הוסף הכל לאוספים נקה הכל

לא ניתן לשמור צמחים נוספים!

ניתן להוסיף את הצמחים ברשימה המהירה לאחד האוספים, ואח"כ להמשיך את האוסף המהיר.

בחר אוסף אחד לשליחה במייל

שלח את האוסף שלי

סגור שלח