צמחים לתנאי יובש 

אופי הצמחיה באזורי אקלים שונים קשור ישירות למאפייני האקלים. באזורי אקלים ים-תיכוני, ערבתי או מדברי, המגבלה העיקרית לגידול צמחים היא מיעוט המים.
המים דרושים לתהליכי חיים, לשמירה על לחץ טורגור, להעברת הורמונים, מלחים ומזון המומס בהם.

כמות גדולה של מים אובדת במהלך הפוטוסינטזה בכל טיפוסי הצמחים, כאשר הפיוניות פתוחות על מנת לקלוט co2 .

פתרון הבעיה נעשה בצמחים בשלוש אסטרטגיות עיקריות שעשויות להיות משולבות זו בזו:

א. חד שנתיות

הימנעות מגידול בעונה השחונה, על קבוצה זו נמנים הצמחים החד-שנתיים בהם קיימים מנגנונים מכווני נביטה המונעים נביטה כאשר אין כמות מספקת של מים (צמחי מדבר רבים) וכן מביאים לפיזור הנביטה בזמן (בתורמוס וקטניות אחרות למשל).

לדוגמא - גרגרנית יוונית, צמח פרפרני נפוץ באזור הים התיכון, פורח מהאביב ועד הקיץ החרב. בכל תרמיל מספר זרעים הנובטים בשנים שונות ולא בו זמנית.

ב. התאמות מבניות

צמחים רב שנתיים אינם יכולים להימנע מאובדן מים על ידי המנעות מגידול בעונה השחונה.  הצמח קיים בכל העונות .בקבוצה זו קיימים מנגנונים פיסיולוגיים ומבניים שונים המפחיתים את עוצמת השפעת מחסור המים הקיצי באזורנו.

בבואנו לבחור צמח לגינתנו בתקופה זו של מחסור במים נבדוק את תכונותיו ומראהו. אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות , סימן הוא להיותו “חסכני במים”- הווה אומר - מסתפק במעט השקייה , או בבגרותו - לא זקוק להשקייה מלאכותית מעבר למי הגשמים (זאת בהתייחס לאזור ים תיכוני ולא למדבר).

להלן יוצגו ההתאמות המבניות אותן ניתן לזהות גם בהסתכלות על צמח שיעזרו לנו לקבוע האם בידינו צמח מותאם לדרישותינו. 

מובן שבכל מקרה יש להסתייע בספרות ולחפש לפי שמו המלא של הצמח את מאפייניו. שם מלא של צמח כולל סוג, מין וזן גנני. קיימים זנים השונים זה מזה בדרישותיהם למים.

דוגמא: אזוביון רפואי ‘הידקוט’ ’Lavandula angustifolia ‘Hidcote זן ייחודי של אזוביון בעל גבעולי פריחה צפופים, חסכני במים. (תמונה משמאל)

א. עלים קטנים מאפיינים צמחי מדבר וצמחים ים- תכוניים .כל עלה מאבד פחות מים כיוון שמתרחשת סגירת פיוניות בשעות בהן הקרינה חזקה. ריכוז הפיוניות דווקא גבוה, כדי לאפשר קליטת CO2  מרבית בזמן הפעילות הקצר שלהן במשך היממה.

שמיר קוצני Pailurus spina-christi , עץ בעל תפוצה ים-תיכונית וארנו-טורנית (אסיה המרכזית) עליו קטנים ומאפשרים גידולו בטבע בקרקעות חרבות 

ב. מבנים קסרומורפיים  (קסרו= יובש) שונים  מאפשרים צמצום כמות המים האובדים:

•  צבע בהיר של העלים: כחלחל, אפור וכדומה. הצבע הבהיר גורם להחזרה של קרני השמש ומביא להתחממות פחותה יותר של פני השטח. בגינון- נודע ערך אדריכלי- עיצובי לעלווה אפורה וכחלחלה לגיוון הגן. דוגמאות: מיני לענה, סביון, דרדר, שיטה ועוד. 
• ציפוי שעווה: מגוון צמחים הינם בעלי כיסוי שכבות שומניות או שעוויות על פני העלה. ציפוי זה מונע איבוד מים מרקמות הצמח. דוגמאות:  צלף קוצני, מגנוליה גדולת-פרחים.
• שערות בהירות במרקמים שונים. דוגמאות: מיני סביון, זית.
• פיוניות שקועות בגבעולים רותמיים. אידוי המים מועט כאשר הפיוניות שקועות בגבעול. דוגמאות: רותם, רוסליה, אחירותם.
• אפידרמיס רב-שכבתי או קוטיקולה עבה. נפוץ מאוד בעצים ים-תיכוניים כגון אלון, אשחר ואחרים.
• בשרניות (סוקולנטיות): לצמחים מקבוצות ומשפחות שונות  עלים וגבעולים בשרניים. הללו לרוב גדלים בקרקעות מעוטות מים עם רמת מלחים גבוהה. מטרת הבשרניות הינה בעיקר מיהול המלחים במים אשר בעלה והורדת ריכוזם. דוגמאות: מיני קקטוסים כגון צבר, אכינוצראוס וכן ממשפחות אחרות  אלוי, מיני חלבלוב ועוד.

דוגמא: זית ארופי ותיק בגמלא.  כסוי קוטיקולרי וכן שערות וצבע בהיר כללי- הן שלוש תכונות המאפשרות גידול בקיץ היבש.

ג. התאמות פיסיולוגיות:

קשה להבחין בהן בבדיקה רגילה,  מדובר בצמחים בעלי כושר גבוה לקליטת מים:

• צמחי מדבר הם לרוב בעלי נפח שורשים גדול יחסית לנצר. כך מתאפשרת קליטת מים משטח גדול למרות המחסור בהם.
• בצמחים מסוימים מתרחש תהליך פוטוסינטזה יעיל במיוחד הקרוי C4  קליטת ה-CO2 מהירה יותר ומאפשרת סגירה מהירה של הפיוניות (כך נמנע אבדן אדי מים מהצמח).
• צמחים ממשפחת הטבוריתיים , קרויים צמחי CAM . בהם הפיוניות נפתחות בלילה, קולטות CO2 הנאגר בחומצות מיוחדות עד לשימוש בו בשעות היום, אז יש אור הדרוש להמשך תהליך הפוטוסינטזה. 

שיטות עיקריות להסתגלות ליובש בצמחיית הארץ הן:

• חד-שנתיות (המנעות מצמיחה בעונה הקשה) או העלמות חלקים על-קרקעיים בקיץ, כגון בגאופיטים.
• סגירת פיוניות בשעות החום.
• מערכת שורשים גדולה ומסועפת.
• בצמחיית הבר שלנו נדירה הבשרניות (אצבוע הוא כמעט הדוגמא היחידה לכך). בניגוד לקקטוסים האמריקניים הבשרניים (דוגמת הצבר).
• תכנון גינה חסכנית במים ראוי להיות מבוסס על בחירת צמחים נכונה. צמחים טרופיים הינם בעלי עלים גדולים וחסרים מנגנונים מבניים ופיסיולוגיים שתוארו לעיל. 
• גנים המושתתים על בחירה נכונה של צמחים יתאימו לנוף המקומי ולצו החסכון במים. בגנים אלו יהיו צמחים ים-תיכוניים או מדבריים וצמחים שמוצאם מאזורים בעלי עונתיות מובהקת (אזורים באוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אפריקה ועוד).

דוגמא: המרוקליס כתום (מהמזרח הרחוק). גאופיט שעליו נעלמים בקיץ. (כיום יש זנים תדירי ירק)(תמונה משמאל). 

כתבה: דר' רקפת הדר גבאי, בוטנאית ואגרונומית

 האתר של דר׳ רקפת הדר גבאי