אזוב מצוי
Majorana syriaca
שם מדעי: Origanum syriacum.
משפחה: שפתניים (Lamiaceae).
צורה: שיח. שם
ערבי: זַעְתַר.
מראה: צמח האזוב (זעתר) נפוץ מאוד בישראל אך שימושיו רבים, על מנת למנוע קטיף בכמויות מסחריות צמח זה נחשב לצמח מוגן. הצמח תורבת, ומגודל בארץ כגידול חקלאי ואת עליו ניתן לאסוף במשך כל ימות השנה. גובהו כ 40 ס"מ, עליו קטנטנים, לבדיים אך עורקיהם בולטים בתחתית הפרח. גבעולו עגלגלים ובצעירותם נוטים לגוון אדמדם. פרחיו צפופים אך מתהדרים למראה ושופעים צוף ואבקה.
הכותרת דו-שפתנית, צינורה אינו בולט, בשפה התחתונה 3 אונות. הפרחים ערוכים בתפרחיות דמויות קרקפת הנישאות על עוקצים.
תקופת הפריחה: הפריחה בחודשים מאי עד ספטמבר. סיון עד אלול.
לעלי האזוב טעם מריר – ארומאטי - חריף ועוקצני, הנוטה להקצין בעת עונת הפריחה של הצמח
בעבר האזוב שימש לטיהור בבית המקדש לפני עליית זבח.
כיום, מקשרים את האזוב כמונע מחלות שונות כמו שיפור הזכרון, הקלה על הצטננות ועוזר בצירי לידה. האזוב הוא אחד מן הצמחים הנפוצים והחשובים ברפואה העממית של עדות ישראל ומשמש בסיס להכנת תבלין הזעתר, כמו כן משמש לטיפול בכאבי בטן, בבחילות, בהצטננות, בכאבי אזניים, בשיעול, בכאבי ראש, בתולעים בבטן, באקזמה, בדלקות חניכיים ועוד
במערכת הנשימה, האזוב מתאים למגוון של דלקות וזיהומים במערכת הנשימה העליונה והתחתונה, בעיקר כאשר נלווית לכך ליחה מרובה.
השימוש הקלאסי בצמח יהיה לאנשים (מבוגרים וילדים) הסובלים מבעיות חוזרות במערכת הנשימה, כאשר ברקע ישנה תמונה קלינית של תהליכי עיכול וספיגה לקויים, נטייה לעייפות ותסמיני חולשה (כמו למשל ילדים הסובלים מליחה כרונית או נזלות על רקע בעיות עיכול).
תפוצה בארץ: הר חרמון, בגולן ובגליל, עמק הירדן, מישור החוף ומזרח הים התיכון, גלבוע, הרי שומרון, הרי יהודה ומדבר יהודה, בקעת ים המלח, נגב והרי אילת.
אזורי גידול: את צמח האזוב ניתן למצוא בעיקר בקרקעות מנוקזות בשמש מלאה ומעט צל, במסלע של גיר וקירטון. האזוב רגיש לעודף מים ולכן לא תמצאו אותו באזורים לחים.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (1 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 1 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
