חבלבל השיח
Convolvulus dorycnium
שם מדעי: Convolvulus dorycnium.
משפחה: חבלבליים.
צורה: גאופיט רב שנתי - בן שיח.
חבלבל השיח ממשפחת החבלבליים, גאופיט רב שנתי, איננו שיח, אלא מוגדר בן-שיח, מפני שאין לו "גזע", כלומר חלק מעוצה היוצא מן השורש מעל פני האדמה. שיח החבלבל מגיע לגובה של כ- 70 ס"מ, צורתו כדורית, אורך עלי הכותרת 10-15 מ"מ, עלי הגביע עשבוניים וירוקים בחלקם העליון, כאשר אורכם נע בין 5-7 מ"מ, צורת הפרח מזכירה משפך בגלל עליו המאוחים.
לפרח חמישה אבקנים, ועמוד עלי עם שתי צלקות, ענפיו מתייבשים במשך הקיץ, והפרחים נושרים מהם, הם מתחדשים בחורף לאחר רדת הגשמים..
תקופת פריחה: אפריל עד יוני. ניסן - תמוז.
שימושים: החבלבל מתאים למסלעות, וכצמח פורח.
תפוצה בארץ: הגליל, העמקים, אזור הכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בקעתים המלח, עין גדי, השרון והשפלה, הרי נגב ובקעת
הירדן.
איזורי גידול: הצמח נפוץ בארץ מהצפון עד מדבר יהודה. בעיקר בבתות ספר יובשניות בין צומח עשבוני וגם על סלעים.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבוססות הצמח. לאחר ההתבוססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
החבלבל הוא לא ממש צמח מאכל אלא חטיף של ילדים שמנסים להמתיק את יומם בקיץ החם. לא ידוע לי אם אפשר לאכול מינים נוספים מהחבלבלים, יפה הזהירות למרות שהפרחים, אצל רוב המינים גם אלו המכילים חומרי לוואי מרים או מסוכנים, לרוב אינם רעילים.
חטיף פרחי חבלבל השיח: קוטפים פרח, מגלגלים אותו ומכניסים לפה. אם 'אוכלים' את הפרח מוקדם בבוקר טעמם מתוק יותר.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
