שברק מצוי
Ononis natrix
שם מדעי: Ononis natrix.
משפחה: קטניות.
צורה: שיח ובן-שיח.
שברק מצוי הוא בן-שיח קטן, מכוסה בשערות בלוטיות בעלות הפרשות של חומר דביק. העלה תלתני, העלעלים צרים וארוכים, העלעל האמצעי נישא על פטוטרית (עוקץ נוסף קצרצר). העלעלים משוננים, השיניים הן קצות עורקי העלה. בבסיס העלה של השברק ישנם שני עלי לואי גדולים דומים לעלעלים, והם מעורים בפטוטרת העלה. בחלקו העליון של הצמח העלה לפעמים לא תלתני, נותר ממנו רק עלעל אחד.
פרח השברק צהוב, נוטה מעט לכתום, אך אין בפרח צוף. האבקנים מחולקים לשתי קבוצות, 5 קצרים ו-5 ארוכים, זיריהם של כל 10 האבקנים מאוחים לצינור.
הפרח מואבק על-ידי חרקים, בעיקר דבורים. יש גם מקרים של האבקה עצמית. הפרח הנבול נוטה מטה, מסמיק–מתכהה, לא נושר.
הפרי הוא תרמיל באורך של כ- 2 ס"מ.
תקופת הפריחה: שברק מצוי פורח כמעט כל השנה פרט לשיא החורף בין אוגוסט לסמפטמבר. אב עד אלול.
שימוש מומלץ בשברק המצוי הוא כצמח כיסוי, מסלעות, צידי דרכים.
הצמח עמיד לתנאי קרקע קשים.
תפוצה בארץ: הגולן והגליל, החרמון, עמק הירדן עליון, העמקים, הגלבוע, הכרמל, הרי שומרון, מדבר שומרון, הרי יהודה, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, השרון והשפלה, נגב והרי אילת, בקעת הירדן.
איזורי גידול: שיח השברק תפוצתו ימתיכונית, עם חדירה כלשהו למדבר. נפוץ בבתה, במיוחד על קירטון כאשר במין זה הוגדרו תת-מינים שונים בחלקים שונים בארץ.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
המאמר נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
