חצב מצוי
Urginea maritima
שם מדעי: Urginea maritima.
משפחה: שושניים.
צורה: גאופיט - בעל פקעת או בצל.
חצב מצוי הוא גאופיט הנפוץ כצמח בר ברוב חלקיה של הארץ ובולט מאוד בנוף הארצישראלי.
עמודי התפרחת גבוהים ולבנים (70 עד 180 ס"מ), אינם מסתעפים, עשרות פרחים (50 עד 250) ערוכים לאור חלקו העליון על עוקצים קצרים בשיבולת מוארכת, הפריחה מתחילה מלמטה וכל יום נפתחת קבוצה אחרת של כ-30 פרחים מעל לקודמים, והפרחים שנפתחו ביום הקודם נובלים ונושרים.
הפרח הבודד קטן, קוטרו כ-10 מ"מ, לפרח עלי-עטיף – אולי 3 החיצוניים שבהם מוצאם מעלי-גביע ו-3 הפנימיים מוצאם מעלי-כותרת, אך כולם כותרתיים, דומים לחלוטין אלה לאלה, לכן מכנים אותם עלי-עטיף. עלים אלה לבנים-צחורים מבפנים, ואילו מבחוץ עובר פס-אורך ירוק במרכזם.
קוטר הבצל של החצב עשוי להגיע עד לכ- 25 ס"מ, הבצל הגדול אוגר מים וחומרי מזון הנוצרים בפוטוסינתזה, כדי לספק את האנרגיה הדרושה לפריחה בסוף הקיץ. השורשים מסוגלים לחדור דרך סדקים צרים בסלע ולהרחיבם כדי להגיע אל קרקע לחה.
הפרח שופע צוף רב ופרוש לרווחה, ואין לו מנגנונים מתוחכמים למניעת שוד-צוף. לכן הוא זוכה לביקור של מגוון גדול של חרקים. הפרח נפתח בשעה 01:00 בלילה, והוא נותר פתוח במשך כ-18 שעות, עד שעה 19:00 בערב, מיד עם היפתח הפרח מבשילה אבקתו, וכן מופרש צוף מ-3 צופנים הממוקמים בדופן השחלה. הצוף מיוצר רק עד 05:00, וככל שהשעות עוברות אחר-כך הולך הצוף ונעשה מרוכז יותר, בגלל התאדות.
תקופת פריחתו של החצב הינה סוף הקיץ עד תחילת הסתיו משמע אוגוסט עד אוקטובר. החצב פורח בסוף הקיץ ובסתיו.
רק בנובמבר, לאחר סיום הפריחה יוצאים העלים, ומתחיל השלב הווגטטיבי של חיי הצמח, המתנהל במשך החורף וראשית האביב. באותה תקופה נוצרת התפרחת אך היא נשארת חבויה בתוך הבצל.
באפריל קמלים העלים, וכל חלקי הצמח שמעל לקרקע מתים. בסוף הקיץ (אוגוסט) עולה עמוד הפריחה, ואז חל שלב הרבייה (הגנרטיבי) למשך שבועות אחדים, ואחריו שוב אין לחצב כל חלק חי מעל לקרקע, פרט לזרעים. וכך חוזר חלילה. אב עד חשוון.
משמש כצמח נוי, טיפוח גינות, גדל גם במסלעות.
מבצל החצב מפיקים חומרים לטיפול במחלות לב ובשיעול. הבצל גם רעיל ומכינים ממנו רעל להשמדת חולדות ועכברים .הרעל של החצב שימש בימי הביניים כסם ממריץ ללב, ותליית בצל של חצב בפתח הבית נחשבה עוד במצרים וביוון הקדומות כסגולה לפריון.
לגבי חצבים ומיני בצלים נוספים- במידה והם לא מוציאים פרח, מומלץ בשנה אחרי (בחודש אוגוסט) להוציא מהאדמה ולהחזיר לאדמה לאותו מקום.
כמו כן, חשוב לזכור שבצל חצב שלא פורח כנראה מתחלק לשתים או ארבע בצלים מתחת לאדמה ואז לאחר שנתים- שלוש פורחים כולם ביחד ויוצרים מופע מרהיב וכמות זרעים גדולה מאוד.
תפוצה בארץ: בחרמון, בגולן ובגליל, לאורך חוף הים התיכון, עמק הירדן, העמקים, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, בקעת הירדן, השרון והשפלה, עין גדי, הנגב, הרי אילת, ערבה.
אזורי גידול: גדל בעיקר במסלעות, בתות הספר, ערבות, מדבריות, החרמון.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר- דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת.
לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון