כיצד נראית גינת ירק, עבור ילדים במסגרת חוגים וגינון טיפולי

קבוצת הגינון בפייסבוק מונה כ-9,000 חברים הנפגשים מדי יום בפייסבוק, משתפים בבעיות, שאלות ובתמונות מהגינות שלהם.

קבוצת גינון היא של חובבי גינון, שמלבד הפייסבוק, חבריה יוזמים מפגשים שבהם הם מחליפים זרעים, צמחים, לומדים יחדיו, שומעים הרצאות, פוגשים גינות של החברים וכמובן גם מכינים מטעמים.

אמנם מדובר בחובבים, אך הידע של רבים מהם עמוק ואף מקצועי, מדובר באנשים אשר בסבלנות אין קץ, חוקרים ולומדים, מנסים מצליחים ואף מפספסים, אך לא מתייאשים.

זורעים, מבצעים יחורים, הרכבות בעצים, חיגורים, גוזמים, משקים - ונהנים מהתוצרת. ובזכות הפייסבוק, מציגים בתמונות את הצמחים, שואלים שאלות ומתיעצים.

הפעם מתקיים מפגש בכפר סרקין אצל אילה וייס, בעלת ׳דרך הגינון - מרכז העצמה וטיפול׳.

מהו ריפוי העזרת גינון? 

אילה מספרת לנו - ״ריפוי בעזרת הטבע קיים ואז ומתמיד. "דרך הגינון" נותנת מענה למגוון אוכלוסיות. הפאן השיקומי בעבודה עם אוכלוסיית פגועי נפש. טיפולי, עבודה עם אוטיסטים והעצמה, עבודה עם ילדים בחוג שבועי בו הם מקבלים ערוגה בנויה ובשיתוף פעולה עם עוד חבר או 2 הם מתחילים לחוות את הטבע דרך העשייה.
זריעות ושתילות בערוגה ולאחר כשצוברים נסיון וביטחון יוצאים לשטח הבר שסביב זורעים זרעי בר, מלקטים ועוד.
תרפיה בגינון היא תהליך, הילדים ברובם עירוניים לומדים להנות מהטבע לסמוך על המרחב, תוך פיתוח מיומנויות וכישורים רבים.

עבודה שמתאימה למגוון רב של רגישיות: היפרסנסטיביות, היפראקטיביות, קשב וריכוז ועוד. הילדים מפתחים מיומנויות חברתיות והרבה מאוד ידע, כמו הבנת תהליכים, הכרת עולם החרקים, ידע על עונות השנה ועוד.

במקום גם כוורת דבורים, בית גידול לתולעים אדומות המפיקות הומוס נוזלי וגרגרי ולול תרנגולות נייד. הילדים/ מטופלים נהנים וחשופים לכל אלה בתהליך הלמידה והחוויה. ״

מספרת אילה כי הילדים נחשפים למקקים, ומגלים שזה לא ממש מפחיד. פעילות בגשם אהובה עליהם במיוחד, הכוורת, הקומפוסט, כבר אינם חדשים להם.

אילה מקבלת את פני המבקרים בשער הגן, חשוב מאוד להקדיש רגע, להנות, לפסוע בשביל הכניסה ולהביט בעולם היפה הנגלה בפנינו. 

אילה מקבלת את פני האורחים, ואריה מביא צמחים שהכין במיוחד למפגש

 החלפת הזרעים והשתילים

לפני המפגש, החברים מתאמים בינהם, מזמינים את השתילים והזרעים שברצונם לשתול ולזרוע, והנה דוגמא להענות החברים בקבוצה, עשרות עציצים ושקיות מסודרות עם שמות של הצמח, ולמי הוא מיועד.

איזה סדר מופתי.

החברים בודקים, בוחנים, מחליפים ונהנים

שומעים הרצאה על לחמים מפי חגי בן יהודה

וטועמים כמובן

חגי מספר - ״אני אופה במקצועי. אופה לחמי מחמצת בשיטות מסורתיות בתנור עצים שבניתי. 

תחום אפיית הלחמים הוא אינסופי. תמיד יש עוד מה ללמוד..טכניקות וגישות שונות של לישה, תפיחה ואפייה.. אבל התחום שמרתק אותי יותר מכל הוא חומר הגלם המרכזי של האופה- הקמח.

כשחזרתי לארץ החלטתי שאני אעשה כל שביכולתי שלפחות את הלחמים שלי אני אאפה מהזנים העתיקים שגידלו באזורנו. פניתי למכון הוולקני והם נענו לבקשתי ונתנו לי לנסות זן דורום עתיק שנאסף בארץ בשנת 1930 - בתקווה שבשבועות יהיה לי ממנו כבר יבול.

זה מאד מרגש אותי לגלות את הטעמים שאיבדנו עם השנים, עם המודרניזציה שעוברת על עולמנו.

אני רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי לבקש מכל מי שיש לו אפשרות לשים את ידו על זנים עתיקים שגדלו פה בארץ או באזור, שיגיד לי ונמצא דרך לנסות את הטעם והמרקם של אותו זן בתקווה ששדות ארצנו יתמלאו בחזרה בחיטה שהקרקע הזאת רגילה לשאת.״

תמונות נוספות מהגן של אילה המשמש לגינון הטיפולי ולחוגי הילדים

 גם חמור מתאים לחוג הגינון של הילדים

ותודה לאילה ולכולם

איריס

קישור לתמונות המוצגות בגלרית התמונות לצפיה בתמונות מוגדלות