גן יפני בקיבוץ חפציבה

הגן היפני בחפצי-בה מונח לרגלי הגלבוע וצופה אל הנוף הנפלא של עמק חרוד על פסיפס השדות ובריכות הדגים.
הגן כדונם וחצי בערך, מטופח וקסום. ייחודו בעולם כולו, שהוא גן יפני מסורתי וגם מבטא חיבור עמוק לארץ ישראל ולתנ"ך.
הגן הוקם לכבוד חג היובל של הקיבוץ ולזכרו של פרופסור אברהם איקורו טשימה מייסד ומנהיג תנועת המקויה, אוהבי ישראל מיפן.
הקשר עם התנועה החל בשנת 1961. חברי מקויה מגיעים בקבוצות קטנות למספר חודשים לקיבוץ ללמוד עברית באולפן במטרה לקרוא את התנ"ך בשפת המקור. הגן הינו מתנת תודה, אהבה ועדות לקשר האמיץ בין הקיבוץ והתנועה.

בגן ישנה צמחייה שמקורה אסיאתי-יפני וכמה עצים מעוצבים, גשר ופנסי אבן מגרניט שהובאו מיפן, סוכת עץ בסגנון גני בית התה של יפן, שביל אבן המוביל למקום תפילה מפתיע כנהוג בגני מקדש. דגי קוי, פסלי עגור בבריכה, אבנים המדמות אלמנטים בטבע ועוד מרכיבים יפנים מסורתיים.

שילוב של נוף, צמחיה, אבן ומים והשראה מהתנ״ך

יוהאצ'י גוטו, אדריכל גנים מומחה מתנועת המקויה, תכנן את הגן.
גן יפני הוא מראה של נוף הרמוני. צמחייה, אבן ומים מהווים בסיס לדימויים שונים. כל מרכיב בגן הוא ברכה למבקר בו. התמצית הרוחנית של גן יפני היא לתת תחושה של מרחב וחיבור לטבע, מטרתו היא מרפא לגוף ולנפש.
ההשראה לעיצוב הגן באה מהתנ"ך. יוהאצ'י גוטו ראה את הגלבוע בסוף הקיץ והתבקש לתכנן גן יפני מסורתי בשטח שהוא מדרון תלול, סלעי וקוצני, מיעוט גשמים ומים מליחים, כמעט ההיפך הגמור מהטבע ביפן. יוהאצ'י גוטו מחפש השראה לעיצוב הגן.
התשובה הגיעה מנבואת ישעיה, מ"א "אשים מדבר לאגם מים...אתן ארז, שיטה והדס ועץ שמן, אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו". הגן היפני מוקף במיני עצי א"י, חלקם מהפסוק וחלקם כהרחבה.

צומחים בגן כטבע וכסמל

צמחים ארץ ישראלים, צמחים הנהוגים בגנים מאסיה-יפן במקור או כחלק מהתרבות היפנית.

אלון (גלעין, תבור), אלה (ארץ ישראלית, מסטיק), חרוב ואשחר של החורש הים תיכוני. (קיבוץ חפצי-בה גיאוגרפית נמצא בגבול מזג האוויר הים תיכוני.) זית, רימון ושקד כעצי פרי ובעלי זהות במסורת היהודית. המיוחדים שאינם מתאימים למזג האוויר- ארז וקטלב. האסייתים- במבוק, פיטוספורום, תות בכות, ציקס, איריס יפני לבן וסגול, אורן שחור. מעצי וצמחי הנוי- הדס, מיני אורנים, מיני ברושים, כליל החורש, ערערים, מילה סורית, פלפלון, פיטוספורום בר זיתי, ער אציל, אשל, כסיה סוככנית.

צמחי הבר הגולשים מהגלבוע- צלף, רקפת, איריס- צהרון מצוי, נורית. בתוכנית להוסיף דובדבן, ויסטריה והידראנאגה. *תודה למשה פרנקו (מומחה ומפקח גיזום) על זיהוי מקצועי של העצים בגן.

גם אלמנטים יפניים וגם אווירה תנכ״ית

לסיורים בגן פנים רבות והם מלווים באביזרים יפנים. על הקשר המיוחד של תנועת המקויה וקיבוץ חפצי-בה, החיבור של האלמנטים בגן לא"י, התנ"ך, הגלבוע ועמק חרוד.

על התרבות היפנית בצמחייה, אדריכלות נוף, וכיצד מרכיבי הגן משקפים מסורות, אמונות ופילוסופיה שבאה לברך ולהביא מרפא של גוף ונפש למבקר בגן. זהו עולם תוכן רחב ועשיר. את התוכן אני בוחרת לפי עניין המשתתפים (גינון, אדריכלות, תרבויות, דתות, ארכיאולוגיה, שירה, היסטוריה, ימי הולדת ועוד), העונה וחגים בישראל/יפן.

האנשים שלנו

אביגדור פרזון

אביגדור פרזון איש הטבע בחפצי-בה, מורה לטבע, מורה דרך והגנן המיתולוגי של הקיבוץ- היה אחראי על הטיפול בגן ארבעים שנה והיה שותף להקמתו ולייעוץ על מיני עצי הארץ שנשתלו בו. הגן היה "הילד הירוק של אביגדור" ואהבתו ומסירותו לגן עברה הלאה.

נעמה עמית

נעמה עמית, ילידת חפצי-בה, וחברת קיבוץ הוותיק טיפחה את הגן עד אמצע שנת 2018 בהתנדבות והעבירה את סיורי תוכן בגן היפני. הקשר עם תנועת מקויה הוא מילדות. בבגרות גם הייתה למשפחה מארחת לתלמידי האולפן וגם מה שנים מורה באולפן המקומי לעברית. החיים ניתבו אותה לגן, לאחריות ולשמירה עליו. המטיילים שהגיעו לסיורים עודדו לפרסם את ההדרכות להנאת מבקרים שיגיעו מתחומי עניין שונים. היה צורך בשיקום הגן אחרי שנים של טיפוח מועט. סופת טורנדו מקומית שגרמה נזקים, הביאה לביקורו של גנן מקצועי מיפן חבר מקויה, שעיצב והדריך על תהליך השיקום ולימד מעט על התפיסה היפנית לגינון. היום הגן יפה ומטופח כל השנה. נוספו צמחים משמעותיים בסמליותם בתרבות יפן. הגן היום הוא חלק בלתי נפרד ממנה ומחייה.

הגן היפני נמצא בשטח הפרטי של קיבוץ חפצי-בה.