לעצים תרומה גדולה לאיכות חיינו ובתמורה אנו שואפים להאריך את חייהם ולשמור על חיוניותם. אחת הדרכים לכך היא העיצוב והגיזום ולפניכם כתבה ראשונה בסדרה שתסביר איך לעשות זאת נכון.

למעבר לחלק ב׳
למעבר לחלק ג׳

בשנים האחרונות עלתה רמת המודעות להקמת גנים העונים על צורכי הדיירים, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים.
יש דעות שונות בעניין המושג "קיימות",  כיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים כדי שיהיו בני קיימא.

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

מהו בונסאי ? בונסאי הינה צורה של אמנות יפנית שמקורה למעשה בסין.

סיפור קצר שממחיש מהו בונסאי

מהן עשרת הדיברות לגן חסכוני במים?

גינון בר קיימא הוא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים".