במאמר זה מנסה אביגיל הלר להקל על הקוראים ולתת בידם כלים שיעזרו להם להפנים מאפייני צמחים,
כך שהכרות עם צמח חדש תהיה קלה כבהכרות עם אדם חדש.

הגיע הזמן לשבת תחת הגפן המאדימה והתאנה המצהיבה ולהביט אל האלות העולות באש, אל כליל החורש, האשמר והרימון המזהיבים, שבהן התברכה ארצנו.

הרבה מאלו ניתן למצוא בגנים הבוטניים בישראל

זה התחיל בשנת 2009, ואיך הגינה נראית היום?

יאיר הגנן, מתכנן גינה, ומראה לנו את התפחותה במשך 5 שנים, מאז ועד היום.

הגן האקולוגי בטכניון בחיפה, הוקם על מנת לענות על צרכים משתנים וכפי שהשתנתה החברה והקהילה האקדמית סביבו כך השתנה הגן והמענה שהוא נותן.

איזה עץ, שיח, מטפס וגאופיט הם הבחירות של אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח והגנים בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

העץ הצעיר אינו צפוי להיות מסוכן. כאשר העצים מתבגרים ומזדקנים החיוניות שלהם פוחתת והם נפגעים ממזיקים וגורמי מחלה, מגיזומים לא מקצועיים, מתנאי סביבה שאינם מיטביים ומהצטברות נזקים במהלך השנים.במאמר זה יתמצת את הדרכים לאיתור הפגעים בעצים.

גן העצים על כתף הר הגלבוע, המטופח על ידי יוסי סיוון מקיבוץ בית אלפא, הוא מקום מופלא, המעניק חוויה שונה למבקרים בו.

אביגיל הלר נסעה לעמק האלה ובאחד הקיבוצים באזור מצאה את הטבע במלוא עוצמתו פורח בגנו של עתי

גן פרחי בר המכיל בשטחו עולם ומלואו של צמחים מוכרים ונדירים המטופחים באהבה.

סיפור הגינה שעל גנו של אריאל הירשפלד בירושלים – לזכר רעייתו בתיה גור

גן בוטני של צמחי ארץ ישראל נולד.   כשתומר נהרג, הרגיש יואב כאילו נפל עליו סלע. כשהכאב הפך לבלתי נסבל, החליט יואב לנסות ולהרים את אותו "הסלע", שהעיק עליו, ויצר את גן תום ותומר. הגן הוקם ביחד עם רעייתו חגית ועם בועז ודניאלה כיתאין המתגוררים בנווה שלום.

הסבר על מושגים בסיסיים בגיזום, ועיצוב עצים צעירים ובינוניים

עקרונות הגיזום למעבר לחלק א׳
עקרונות הגיזום, למעבר לחלק ג׳

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר