העץ הצעיר אינו צפוי להיות מסוכן. כאשר העצים מתבגרים ומזדקנים החיוניות שלהם פוחתת והם נפגעים ממזיקים וגורמי מחלה, מגיזומים לא מקצועיים, מתנאי סביבה שאינם מיטביים ומהצטברות נזקים במהלך השנים.במאמר זה יתמצת את הדרכים לאיתור הפגעים בעצים.

גן העצים על כתף הר הגלבוע, המטופח על ידי יוסי סיוון מקיבוץ בית אלפא, הוא מקום מופלא, המעניק חוויה שונה למבקרים בו.

עם יצר הסקרנות והתהייה הטבועים בה, יצאה אביגיל הלר לסקור אנשים וגניהם — אנשים רגילים, החיים חיי שגרה ככל האדם — והדבר המייחד אותם בכל זאת — זה הקשר החזק, הבלתי אמצעי, הסמביוטי כמעט, בינם לבין גנם. בכתבה מספרת אביגיל על גנים, שסיפורם של חלק מהם מופיע באתר זה. 

גינתה של בת ברייר במושב כפר מונאש, מחולקת לשלושה אזורים השונים זה מזה לחלוטין, כשכל אזור משקף תקופה שונה בחייה.

בלב רמת השרון, עם הרבה אהבה וטיפול מסור, מטפחים אסתר ויוסף בית וגן החוברים לפינת חמד פורחת.

גנם של מירב וחיים עמית, המצוי ב ’מצפה עמוקה‘, בואכה צפת, מהווה תמונה ותפאורה לביתם. מכל חלון בבית ניבטת תמונה שונה. הגן משמש למנוחה ולאירוח ויוצר מסתור מהרחוב ומהשכנים, אך יותר מכל הוא מקום מפלט בו ניתן להירגע.

סיפור הגינה שעל גנו של אריאל הירשפלד בירושלים – לזכר רעייתו בתיה גור

על גינתם האורגנית של דורית ונתן אבנט בכפר ורדים - גינה שהותאמה לתנאי האזור בו היא ממוקמת, וטיפוחה נעשה בשיטות ידידותיות לסביבה.

גן בוטני של צמחי ארץ ישראל נולד.   כשתומר נהרג, הרגיש יואב כאילו נפל עליו סלע. כשהכאב הפך לבלתי נסבל, החליט יואב לנסות ולהרים את אותו "הסלע", שהעיק עליו, ויצר את גן תום ותומר. הגן הוקם ביחד עם רעייתו חגית ועם בועז ודניאלה כיתאין המתגוררים בנווה שלום.

על "גן איריס", גן לצמחי בר הנטוע בכפר יהושע ומטופח באהבה ומסירות של מקימו, אילן טל

על גנם של ורד ומנחם זוהר בחופית - גינה שמטופחת באהבה כבר שלושים שנה

בכתבה זו נדון בגיזום עצים בוגרים, גדולי מימדים, שהכלל הוא בעצם להימנע מגיזום עץ בוגר ככל שניתן וכאשר נתקלים בבעיה, עדיף למצוא פתרון באמצעות אורטופדיה.

למעבר לחלק א׳
למעבר לחלק ב׳

לעצים תרומה גדולה לאיכות חיינו ובתמורה אנו שואפים להאריך את חייהם ולשמור על חיוניותם. אחת הדרכים לכך היא העיצוב והגיזום ולפניכם כתבה ראשונה בסדרה שתסביר איך לעשות זאת נכון.

למעבר לחלק ב׳
למעבר לחלק ג׳

בשנים האחרונות עלתה רמת המודעות להקמת גנים העונים על צורכי הדיירים, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים.
יש דעות שונות בעניין המושג "קיימות",  כיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים כדי שיהיו בני קיימא.

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחים טורפים (Carnivorous Plants) הם אחת מהתופעות המעניינות בעולם הצמחים. במאמר זה נחשוף את הגולשים לחלק קטן מעולם זה .

כיצד נוכל לעודד את עצירת תהליך היעלמות הדבורים מהעולם, תוך כדי יצירת גשר בין אנשים, עמים ודתות ואף לסייע בטיפוח מקורות פרנסה נוספים למשקי בית קטנים.

שלושת החלקים הראשונים של המאמר דנו בחלק מההשפעות של חיפויים מסוגים שונים.

למעבר לפרק א׳

למעבר לפרק ב׳

למעבר לפרק ג׳

בשני החלקים הראשונים של המאמר דנו בחלק מההשפעות של חיפויים מסוגים שונים.

למעבר לחלק הראשון של המאמר

למעבר לחלק השני של המאמר