צבעוני ההרים הוא ללא ספק מן המרשימים שבפרחי החורש
כגיאופיטים רבים הפורחים בעונת האביב, צריך הבצל להיחשף למנת קור מספקת על-מנת שיפרח.

שיתלו בגינה, ותהנו מעמודי פריחת צבעוני שיקשטו את הגינה.

רוב רביית כדן קטן פרחים, נעשית על ידי יצירת בצלצולים רבים ליד צמח האם. עם השנים נוצרת מושבה רבת צמחים בני מין זה.

טמנו כעת פקעת, ותהנו ממושבה שלמה

בן חצב סתווני הוא גיאופיט קטן הידוע בשמו העממי "פעמוני-הגשם", הפורח בסתיו ובחורף

קיראו על הצמח והוסיפו בן חצב סתווני לגינה.

בן חצב יקינטוני נחשב כאחד הגיאופיטים היפים והמרשימים בישראל.
צבע הפרח סגול בדרך כלל, ולעיתים נדירות אפשר לפגוש פרח לבקן.

גדלו וקשטו את גינתכם בצמח המוגן בן חצב יקינתוני.

עריוני צהוב הגדל הר הנגב מאופיין בפרחים צהובים בהירים לעומת האוכלוסיות הים-תיכוניות בהן הפרחים צהובים-כתומים.

גדלו עריוני צהוב בגינתכם, במאמר תלמדו על התנאים הנדרשים.

מהצמח נורית אסיה, טופחו זנים תרבותיים "ממולאים" (מרובי עלי כותרת) בצבעים מרנינים שונים, השומרים על הברק הנפלא של המין, לכן גם נחשב כצמח נוי חשוב, פרח קטיף אותו נפגוש בחנויות הפרחים וצמח גינה.

קיראו ולימדו מה התנאים להצליח בגידולה

הידעתם שזר הכלנית שימש לעטר את מזבחה של ונוס, ומכאן נובע השם המדעי של המין (coronaria) שפירושו עטרה.
זהו צמח מוגן, את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים

איזה צמח מתאים לשתול בחודש מרץ, בסוף החורף?
יאיר הגנן ממליץ על צמחים על פי התקופה המומלצת לשתול אותם.

גאופיטים הינם צמחים שפיתחו אברים תת-קרקעיים מעובים המאפשרים שמירה של מאגרי מזון. אברים כגון: בצלים, פקעות, קני-שורש ושורשים מעובים.
המאמר מלמד אותנו, מהם הגאופיטים הנשירים וגאופיטים ירוקי עד, האם להוציאם מהאדמה בסוף עונת הפריחה? 

רבים הם האוהבים את הצמחים, אך יש חובבים שבוחרים תחום מסויים ומתמקדים בו. אגודות חובבים קמו במהלך השנים ובהן מצאו החובבים שפה משותפת, ידע רב ותחומי עניין משותפים.

גן בוטני המתוכנן בגישה אקולוגית, ובעל ממשק בר-קיימא.

משמש כמשאב חינוכי חשוב המציע אפשרויות מחקר, ומספק סביבה תומכת ללימוד רב תחומי ופעילויות חברתיות.

 מה ההבדל ביישום גינה חסכונית במים בגינה חדשה, הנבניית בהתאם לתכנון גינה חסכונית, לבין נסיון לחיסכון במים בגינה קיימת.

איזה עץ, שיח, מטפס וגאופיט הם הבחירות של אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח והגנים בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

גנם של מירב וחיים עמית, המצוי ב ’מצפה עמוקה‘, בואכה צפת, מהווה תמונה ותפאורה לביתם. מכל חלון בבית ניבטת תמונה שונה. הגן משמש למנוחה ולאירוח ויוצר מסתור מהרחוב ומהשכנים, אך יותר מכל הוא מקום מפלט בו ניתן להירגע.

בשנים האחרונות עלתה רמת המודעות להקמת גנים העונים על צורכי הדיירים, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים.
יש דעות שונות בעניין המושג "קיימות",  כיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים כדי שיהיו בני קיימא.

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

גינון בר קיימא הוא: "גינון העונה לצרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים".