מהן עשרת הדיברות לגן חסכוני במים?

כיצד הגיע הטוליפ, הצמח הלאומי מהאימפריה העותומאנית, אל האציל ההולנדי.
מהי התופעה, טוליפמניה tulipomania.
והאם זו היתה הבועה הכלכלית הראשונה בהיסטוריה?

הגיע הזמן לשבת תחת הגפן המאדימה והתאנה המצהיבה ולהביט אל האלות העולות באש, אל כליל החורש, האשמר והרימון המזהיבים, שבהן התברכה ארצנו.

הרבה מאלו ניתן למצוא בגנים הבוטניים בישראל

הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

איזה עץ, שיח, מטפס וגאופיט הם הבחירות של אביגיל הלר, ראש תחום הנדסת הצומח והגנים בשרות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות.

כיצד נזהה צמחים חסכוניים במים?
בבואנו לבחור צמח לגינתנו בתקופה זו של מחסור במים נבדוק את תכונותיו ומראהו. אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות , סימן הוא להיותו “חסכני במים”- הווה אומר - מסתפק במעט השקייה , או בבגרותו - לא זקוק להשקייה מלאכותית מעבר למי הגשמים.

צמחי מרפא מפחיתי חמצון מכונים נוגדי חמצון או אנטי-אוקסידנטים. מינה פארן Ph.D מפרסמת בעילם, העמותה הישראלית לצמחי מרפא מאמר בנושא. רוזמרין רפואי, וינקה גדולה ועוד צמחים הגדלים בגננו מופיעה ברשימה.