המצע המתאים ביותר לשתילת קקטוסים וסוקולנטים הוא שני שליש אדמת שתילה ושליש פרלייט גודל 4. לקקטוסים וסוקולנטים שורשים עבים, מנסיוני טוף אינו מתאים להם , הוא בעל חורים גדולים המתמלאים במים, אשר מרטיבים את מצע השתילה . צמחים אלו אוהבים מצע שמתייבש מהר. הפרלייט אינו סופג מים, לכן מתאים יותר.
מומלץ לחפות את התערובת בגרגרים קטנים של חצץ סומסום או גרגרים של חלוקי נחל, כדי שבזמן ההשקיה הפרלייט לא יצוף למעלה.

איך מייחרים זה שיעור. לדוגמא, בצמח סולנום רנטונט מציע לבחור ייחור חצי מעוצה בעובי של עפרון באורך של בין 10 ל-12 ס״מ. לבחור ייחור עם לפחות שני פרקים ושלש עיניים. חותכים ישר מתחת לעין התחתונה ובאלכסון מעל לעין העליונה. זה עוזר למנוע בלבול עם תקיעת הייחור במצע לשמירה על כיוון הצמיחה ולמניעת הצטברות מים על החתך העליון למנוע רקבון. את החתך התחתון יש לטבול באבקת הורמון שנקראת הורמוריל T8. למלא כוסיות או עציצים קטנים במצע גידול מאוורר היטב ומושקה היטב. לנעוץ את הייחור ולשמור על אווירה לחה וחמימה בסביבות 24 מעלות. שיהיה בהצלחה.

מדוע אנו נגד שמוש במפוח עלים?
1. מהווה מפגע רעש בלתי נסבל.
2. מהווה מפגע זיהום אויר רציני, כל שימוש במפוח מעלה עמוד אבק שגובהו כ 10 מ' שכולל חלקיקים מזהמים.
3. שימוש במפוח פוגע פגיעה פיזית בצמחיה גם ע"י משב הרוח וגם ע"י העפת אבנים קטנות וכדומה.
4. חושף את מערכת השורשונים העליונה של עצים ושיחים לפגיעה.
5. מעיף מהערוגות, חיפוי של עלים שחיוני לעצים כבידוד גם בקור וגם בחום ומשמש להם כחומרי הזנה.

טפטפות מווסתות, דואגות לווסת את כמות המים העוברת דרכן. על הטפטפת רשום כמה ליטר בשעה. 1,2,4, או 8 ליטר בשעה. תוכלו לראות את המספר - בתחתית הטפטפת או (קצת קשה לראות) בחור העגול של הטפטפת. בדרך כלל גם צבע הטפטפת מצביעה על הספיקה שלה. חום 1 ליטר לשעה, אדום 2, וכו׳.

בישראל קיימים פרחים אדומים מועטים יחסית, והבולטים בהם הם הכלנית (כלנית מצויה), הנורית (נורית אסיה) והפרג (פרג אגסני). בגלל הדמיון בין הפרחים, ובפרט עקב צבעם האדום העז, רבים מתבלבלים ביניהם.

הכלנית המצויה היא הראשונה לפרוח (מתחילה בסוף דצמבר או תחילת ינואר). היא בעלת לפחות 5 עלי כותרת, ובדרך כלל קיימת טבעת לבנה סביב בסיס האבקנים השחור. לכלנית אין עלי גביע, אך שושנת עלים נמצאת מספר סנטימטרים מתחת לפרח.
אחריה מבחינת סדר הפריחה באה הנורית. גם לנורית לפחות 5 עלי כותרת אדומים ואבקנים שחורים, אך לה יש עלי גביע ואין לה טבעת לבנה. בדרך כלל, עליה נוצצים יותר מעלי הכלנית ולעתים קרובות קרועים ובלויים יותר עקב פעילות החרקים האגרסיבית בתקופת פריחתה (סוף חודש פברואר ורוב חודש מרץ, תלוי במזג האוויר).
אחרון לפרוח הוא הפרג שיוצר גם הוא מרבדים אדומים באביב (חודשי מרץ, אפריל, מאי ולעתים תחילת יוני). הפרג שונה מהכלנית והנורית. יש לו רק 4 עלי כותרת ובבסיסם כתמים שחורים גדולים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7% 99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%94

האותיות GPS מייצגות את ראשי התיבות של Gerard Paul Shirley (ולא של Global Positioning System)...ג'רארד הוסיף אותיות אלו כדי להבחין בין סוגים (שיבוטים) שונים של אותו מין של הויה.
(to distinguish between different clones of one species).
למשל ל- Hoya micranth ישנם שלושה סוגים - 14, 177 ו-188. מספר שונה אינו בהכרח מציין צמח שונה לחלוטין, אלא אזור גידול שונה או מגדל אחר. 177 מגיע מהודו, 188 מגיע מהפיליפינים.
המספרים מתחת ל-10,000 הם אלו שנקבעו על ידי IPPS.
(Institute for Protection and Propagation of Succulent plants)
המספרים מעל 10,000, נקבעו על ידי ג'רארד. ישנם מינים שלא ידוע שמם, אך ניתן מספר. המספר ישאר גם לאחר שיזוהה המין.

בגלל הפיתוח המואץ, צבי היבשה בישראל הפכו לנדירים וגם בסכנת הכחדה.
חשוב מאוד לא לביית צבים, מעבר לזה שצבים הם חיות מוגנות, כל הגלייה של צב מסביבתו הטבעית, מונעת ממנו מפגש עם בני מינו ובכך נוצרת פגיעה ברבייה.
חשוב מאוד גם להשאיר שטחי בור לא מטופלים המשמשים להם כמסתור.
יש מספר גורמים להיעלמות הצבים:
1. הצטמצמות שטחים פתוחים- מובילה להקטנת שטחי מחייה ורבייה.
2. גידול בכמות הטורפים הלא טבעיים כמו חתולי רחוב, כלבים משוטטים.
3. צמצום שטחי מחייה, שמשמשים כמסתור ומזון ע"י עישוב שטחי בור.
4. כנראה שגם שימוש מוגבר בקוטלי עשבים, שגורם לתמותת צבים שאכלו עשבים שרוססו.

צבעונים, יקינטונים וכרכומים יעדיפו קרור במגירת הירקות במקרר לתקופה של 45 יום . להחזיק בשקית הרשת בה הגיעו או בשקית ניר לא לעטוף בנילון . באזור ההר או באזורים קרים אפשר לותר על חלק מתקופת הקרור, כתב: אלי חדש

גידול כרוביים -  הכרוב, הכרובית והברוקולי נחשבים ל"גידולי ראש", חד פעמיים. לוקח להם כ-3 חודשים מהשתילה לגדול ולהתפתח עד שניתן לקטוף. מרחקי השתילה הם 40 ס"מ עד 60 ס"מ. דישון ראש באמצעות ההשקיה יעניק לכם "ראשים" יפים וגדולים.
יש לקטוף את הכרובית והברוקולי בטרם התפרחות נפתחות ומתפוררות. את הכרוב נקטוף כאשר הוא קשה ואינו נמעך בלחיצת אצבע. גידול נעים.
כתב: אורי וייס, אוריגני