הנימוק הנפוץ ביותר לטובת צמחי הבר בגן הנוי, הוא כי מדובר בצמחים עמידים וחסונים. צמחים שהסתגלו לתנאי הארץ הקשים ויכולים להם. מדובר בצמחים, שאינם זקוקים לתוספת השקיה או הזנה, עמידים בפני פגעים ואינם דורשים עבודה רבה. האם זה נכון ?

למעבר לחלק ב׳ של המאמר

צמחי בר משולבים לרוב בגן הנוי, על פי תכונותיהם הגנניות ולא בהתאם לתפיסה כוללת. בחלקו הראשון של המאמר עמדתי על הערך הרגשי הקיים כלפי צמחי הבר וכן תיארתי את חשיבותם לשימור המערכת האקולוגית הקיימת בארץ.

בחלק זה של המאמר, אמשיך ואפתח את הדיון בשאלה: כיצד מיישמים ומגבירים את השימוש בצמחי הבר בגן הנוי ואתן דוגמאות מהנעשה בתחום זה בגני הארץ.

למעבר לחלק א׳ של המאמר

בשנים האחרונות עלתה רמת המודעות להקמת גנים העונים על צורכי הדיירים, מבלי לפגוע במשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים.
יש דעות שונות בעניין המושג "קיימות",  כיצד מתכננים, מפתחים ומתחזקים גנים כדי שיהיו בני קיימא.

הדעות חלוקות לגבי רמת האחזקה שדורש גן צמחי תבלין וריח,  אך בהינתן התנאים המתאימים, אין ספק שמדובר בגן שצמחיו מספקים לבעליהן עוד צרכים בנוסף לנוי.

על "גן איריס", גן לצמחי בר הנטוע בכפר יהושע ומטופח באהבה ומסירות של מקימו, אילן טל

על גינתם האורגנית של דורית ונתן אבנט בכפר ורדים - גינה שהותאמה לתנאי האזור בו היא ממוקמת, וטיפוחה נעשה בשיטות ידידותיות לסביבה.

סיפור הגינה שעל גנו של אריאל הירשפלד בירושלים – לזכר רעייתו בתיה גור

בחירת צמחים לשימוש בגינון מוכתבת לעתים משיקולים אופנתיים ולא משיקולים עניינים, וכך נדחקים הצידה צמחים ותיקים וראויים, שסר חינם

אביגיל הלר נסעה לעמק האלה ובאחד הקיבוצים באזור מצאה את הטבע במלוא עוצמתו פורח בגנו של עתי

גן פרחי בר המכיל בשטחו עולם ומלואו של צמחים מוכרים ונדירים המטופחים באהבה.