חוטמית זיפנית
Alcea setosa
למעבר לדף הצמח - חוטמית זיפנית
שם מדעי: Alcea setosa.
משפחה: חלמיתיים.
צורה: עשבוני רב שנתי.
חוטמית זיפנית היא צמח עשבוני רב שנתי הצומח לגובה של 1.0 עד 2.0 מטר. העלים נישאים על פטוטרת ארוכה, עם פרחים בצבע ורוד. טרפם מחולק לאונות וקוטרו 20-15 ס"מ. שפת העלה חלקה או משוננת. לקראת האביב צומח עמוד תפרחת גבוה שיכול להתנשא לגובה של 2 - 3 מ'. העמוד מעוצה ועליו יושבים עלים מסורגים ובחיקם הפרחים.
פרחי החוטמית בודדים וגדולים וקוטרם הוא כ-10 ס"מ הם דו מיניים. זו מעטפת ירוקה ומאוחה בעלת 9-6 אונות. אורך הגביעון שווה כמעט באורכו לאורך הגביע. מספר עלי הגביע 5. מספר עלי הכותרת 5. צבע הכותרת ורוד, ארגמן סגול והם מפורצים בראשם.
השחלה מורכבת מעלי שחלה רבים. בכל שחלה 2 מגורות בכל מגורה זרע אחד. הפרי מפרדת, כלומר פרי המתפרק ליחידות אחדות המכילות זרעים. המפרדת עגולה, בסיסה שטוח והיא עטופה בעלי הגביע ובגביעון. עם הבשלתה היא משנה את צבעה לחום ובולטים על פני עלי המעטפת שערות זיפיות נוקשות.
האבקנים רבים והם מאוחים יחד לצינור צהוב הבולט במרכז הפרח. אבקת הפרח דביקה. חרקים ובעיקר דבורים מבקרים את הפרח ונמרחים בגושי אבקה דביקה, זו תועבר באמצעות גוף החרק לפרח אחר ותתקיים הפריה.
תקופת הפריחה: הפריחה מתרחשת מחודש אפריל עד חודש יוני. אייר - תמוז.
ברפואה העממית יש המשתמשים בנוזל של צמח החוטמית לריפוי פצעים, כוויות, שיעול ודלקות. את הניצנים של הפרחים אפשר לאכול כשהם מבושלים או כשהם חיים. ניצני הפרחים של החוטמית נחשבים תרופה למחלות בדרכי הנשימה.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, העמקים, אזור הכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שומרון ויהודה, בקעת ים המלח, השרון והשפלה.
איזורי גידול: לאחרונה החלו לזרוע חוטמית זיפנית בצידי כבישים בהם נעשה טיפוח נופי. החוטמית הזיפנית נפוצה בחבל הים תיכוני, בגליל, בכרמל, ביהודה ובשומרון במקומות שכמות הגשם בהם מגיעה ל-400 מילימטר לפחות. כמו כן בהר בשדות נטושים ובבתות. החלק מעל הקרקע של צמח החוטמית מת ומתייבש בקיץ.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון