ברכת האילנות

״הנה ירדו להם גשמי החורף, ירדו וחלחלו באדמה.
עבר לו גם ט"ו בשבט
עת מתחילים העצים לשתות את מי הגשמים ולהעלות שרף.
והנה הגיע ראש חודש ניסן,
עת לבלוב ושמחה.
עת להכיר טובה על שניתן לנו במתנה
עת לומר את ברכת האילנות.״

אנו מכירים תודה לעולם הנפלא, לצמחים וגם לעצים.

מדי יום עלינו להכיר ביופי הסובב אותנו, האויר הצח, הירוק, הצבע, הריח - מלוא החושים, שמעניקים לנו העצים הסובבים אותנו.

אין לקבל זאת כמובן מאליו, עלינו לשמור על העצים, לטפל בהם, הם חיים עשרות ומאות שנים, במקרים רבים הם כאן לפנינו וישארו אחרינו. מלווים את חיינו מילדותנו עד זקנתנו.

כבר במקורות הדגישו זאת, כי זה לא ברור לכולם.

יחדו את חודש ניסן, המציין את תקופת הליבלוב, והדגישו את חשיבות עצי הפרי בכך שהברכה נוצרה לכבודם.

וביקשו לברך , פעם אחת בלבד, כדי לוודא, שכולנו נהיה מודעים לחשיבות העצים עבורינו.

לומדים אנו מן הגמרא במסכת ברכות (מג, ב) המביאה את דברי רב יהודה: מי שיצא בימי ניסן וראה אילנות מלבלבים- מברך- ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני-אדם.

מוטב להקדים ולברך בראש-חודש ניסן, אולם אף בשאר ימי החודש אפשר. הברכה מיועדת לעצי-פרי ולא לעצי-סרק.

בימים אלו של חודש ניסן, מצויה פריחה בעיקר על עצי הדר, מנגו, רימון ועצי-פרי ממשפחת הורדניים כגון נקטרינה, שזיף וכדומה.

נוסח ברכת האילנות - 

ברוך אתה ה', א-לוקינו מלך העולם
שלא חיסַר בעולמו כלום וברא בו אילנות טובות ובריות טובות להַנוֹת בהם בני-אדם