פיגם מצוי
Ruta chalepensis
שם מדעי: Ruta chalepensis.
משפחה: פיגמיים.
צורה: שיח ובן-שיח.
פיגָם מָצוּי (מכונה גם פיגם ריחני), הוא בן שיח המגיע לגובה מטר ויותר. חלקיו התחתונים מעוצים ואילו צמיחתו הצעירה עשבונית. צבע עליו וענפיו ירוק דהוי והם קירחים אך בעלי בלוטות צהבהבות (מכילות שמן). הצמח מוכר בעיקר בגלל ריחו החריף. הגבעול עגול. העלים מסורגים, גזורים-מנוצים פעמיים. שפת העלעל משוננת. העלעלים אינם אחידים בצורתם: אחדים גדולים ומנוצים מאד כאשר אחרים קטנים ופחות מנוצים.
הפרחים ערוכים בתפרחות, הפרח נישא על עוקץ, והוא בולט בצבעו הצהוב. קוטרו 10–20 מ"מ. עלי הגביע ירוקים, מספרם 5–4, וזה גם מספרם של עלי הכותרת. הפרח דו מיני. האבקנים מפורדים ובולטים בפרח, מספרם 10-8. האבקנים מבשילים לפני העלי, והם נפתחים אחד-אחד, בכל פעם מתכופף האבקן הבשל התורן לעבר מרכז הפרח, וחוזר למקומו אחרי יום, עת בא במקומו אבקן אחר.
השחלה עילית, צבעה ירוק והיא בולטת במרכז הפרח כמו כיפה. עלי השחלה מאוחים.
הפרח מכיל צוף גלוי, המושך אליו חרקים שונים, מדבורים עד זבובים.
הצמח מתרבה בעיקר ברבייה מינית. אך גננים מצליחים להרבותו גם באמצעות ייחורים.
תקופת פריחה: פיגם מצוי פורח מפברואר עד יוני. שבט עד תמוז.
מקובל לתלות ענפי פיגם כקמיע מעל מיטת תינוק, נגד עין הרע. שמן הפיגם נקרא רוטין (לפי שמו המדעי של הסוג), והוא משמש מקור לתרופות נגד דלקת פרקים, כאב גב, כאב ראש, הרעלת קיבה, שיעול, דלקת-עיניים, דלקת אוזניים, כינים בשיער.
בעבר השתמשו בו לכל בעיה, כולל היסטריה, שיגרון, תולעים בבטן ועוד.
כמו כן, הפיגם מתאים מאוד לתיבול של זיתים כבושים.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, העמקים, הגלבוע והכרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר שמורון ויהודה, השרון והשפלה.
איזורי גידול: פיגם מצוי צומח בחבל הימתיכוני – בחורש, בגריגה ובבתה וכן בין סלעים. הוא נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה.
הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין.
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים.
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון
