צבעוני ההרים
Tulipa agenensis
שם מדעי: Tulipa agenensis.
משפחה: שושניים.
צורה: גאופיט - בעל פקעת או בצל.
צבעוני ההרים הוא גאופיט בעל בצל חד שנתי אשר חודר לקרקע בעומק של 30 עד 40 ס"מ, מרשים בפריחתו. לפרח שילוב של צבעים שהאדום העז במרכזו.
לצבעוני פרח דמוי גביע בעל 6 עלי עטיף צבעוניים, צבע עלי הכותרת הוא אדום-כתום ובבסיסם החיצוני כתם צהוב. עמוד הפרח זקוף (כ- 40 ס"מ), בראש העמוד נישא פרח בודד גדול בצבע אדום כהה, אורכו 6–12 ס"מ. השחלה עילית, נראית כמו נרתיק משולש ירוק הממוקם במרכז הפרח, ובראשו צלקת משולשת. סביב השחלה, בולטים 6 אבקנים בעלי זירים קצרים ומאבקים גדולים בצבע צהוב.
הפרחים לבקניים, בלי צבע אדום, אלא רק צהוב, בכך הם מרמזים כי בפרח הרגיל, האדום, קיים גם צבען צהוב, והוא רק מוסתר מעינינו.
בכל שנה מועבר, עם התחדשות הצמיחה, חומר הזנה מהבצל לניצן, לשם התפתחות עלים ועמוד תפרחת. הבצל הישן מתרוקן ובמקומו נוצר בצל חדש.
כגיאופיטים רבים הפורחים בעונת האביב צריך הבצל להיחשף למנת קור מספקת על-מנת שיפרח. הפרח חסר צוף, אך שופע אבקה רבה. מבקרים בו חרקים, בעיקר חיפושיות (חיפושיות הפרחים), הנמשכות לצבע האדום והן גם המאביקות.
פרחי הצבעוני נפתחים בשעות הבוקר ונסגרים לעת ערב.
הזרעים של צבעוני ההרים שומרים על חיותם כשנה ונובטים בחורף שלאחר הפריחה. מכל זרע יוצאת פקעת אחת עטופה בגלדים. בשנה השלישית או הרביעית לקליטה בקרקע, מפתחת הפקעת שלושה עלים וגבעול פריחה אחד. הריבוי של צבעוני ההרים מיני וגם וגטטיבי - ריבוי על ידי חלוקת הפקעות.
תקופת הפריחה: צבעוני ההרים פורח בחודשים פברואר עד אפריל. שבט עד אייר.
צבעוני ההרים משמש בעיקר לנוי, בגינות פרטיות וציבוריות
צבעוני ההרים הוא ללא ספק מן המרשימים שבפרחי החורש, בייחוד בשל העובדה שבניגוד לאחיו האדומים (כלנית, נורית, פרג) הוא מעדיף לפרוח בגריגות גבוהות ובחורש ובכך מפתיע אותנו בהרים, במקומות שפחות צפוי לפגוש בו פרחי בר בעונה.
תפוצה בארץ: בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, הרי שומרון ויהודה, השפלה, נגב.
אזורי גידול: גדל בעיקר בשטחים פתוחים, במקומות אחרים הוא מופיע במרבדים דלילים. נפוץ באזורי ההרים והנגב.
הוראות שתילה: את הפקעות והבצלים מומלץ לשתול בחודשים אוקטובר- דצמבר.
מומלץ לשתול בעומק כפול מגובה הפקעת. למשל, אם הפקעת בגובה 5 ס"מ יש לחפור גומה בעומק 10 ס"מ ולתוכה להכניס את הפקעת.
לאחר הטמנת הפקעת יש לכסות אותה קלות ולהשקות השקייה ראשונית להתבוססות.
בניגוד לטיפול בפקעות תרבותיות, את פקעות הבר לא נחוץ להוציא מהאדמה בסוף עונת הפריחה.
נכתב וצולם על ידי זרעים מציון