לשון הפר האיטלקי

Anchusa italica

למעבר לדף הצמח - לשון הפר האיטלקי
 

שם מדעי: Anchusa azurea. 

משפחה: זיפניים. 

צורה: שיח - צמח. 

לשון-פר איטלקית היא צמח עשבוני רב-שנתי. תפרחתו היא בצבע כחול יפהפה ומרשים, עליו וגבעוליו מכוסים שערות זיפניות עדינות. עלי הגבעול מסורגים, נחים על הגבעול. לפרח גביע שסוע כמעט עד בסיסו ל-5 אונות מרצעיות שוות, ארוכות כמעט כאורך צינור הכותרת ומכוסות כולן בשערות זקורות שאורכן גדול מרוחב עלה הגביע. הכותרת מסמרית, צבעה כחול, עם צינור מאוחה-עלים, ואוגן פרוש מחולק ל-5 אונות מעוגלות.

לשון-פר איטלקית פורחת בין מרץ ליוני.  אדר עד תמוז

משמשת בעיקר כצמח נוי ומתאימה לערוגות פורחות

תפוצה בארץ: החרמון, בגולן ובגליל, בגלבוע, הכרמל, עמק הירדן והעמקים, הרי יהודה ושומרון, מדבר יהודה ושומרון, בקעת ים המלח, השרון והשפלה, הנגב.

איזורי גידול: לשון-פר איטלקית גדלה בקרקעות כבדות ועמוקות בעמקים הרריים.

הוראות זריעה: את הזרעים מומלץ לזרוע בחודשים אוקטובר-נובמבר, עם תחילת הגשמים הראשונים.
את כמות הזרעים (5 ג') יש לערבב עם כוס וחצי חול בנין במצב לח או לחילופין- אדמה מהמקום בו אתם זורעים, על-מנת לדלל את כמות הזרעים על שטח נרחב. תערובת זו (במשקל 5 ג') מתאימה לשטח בגודל של כ- 7 מ"ר.
יש לגרף את השטח לפני הזריעה ("לפתוח" את האדמה מעט), לשפוך את הזרעים המעורבבים עם החול הלח או האדמה ולתחח מעט לאחר הזריעה לכיסוי עדין. 
ניתן ומומלץ להשקות את השטח השקיה ראשונית עדינה לאחר התיחוח לשם כיסוי טוב של הזרעים. 
במידה ולא יורדים מספיק גשמים (לפחות פעם בשבוע בעונת החורף) יש להשקות את הצמחים פעמיים בשבוע עד להתבססות הצמח. לאחר ההתבססות אין צורך להשקות יותר אך אם אתם מעוניינים בפריחה ארוכה וביותר חודשי לבלוב מומלץ להמשיך להשקות את הצמח פעמיים בשבוע לכל אורך חייו.

פרחי לשון-הפר זוכים לביקורים תכופים על ידי דבורים.
שורשי לשון-הפר מכילים anchusin, שהוא שרף חום-אדום המשמש לצביעה. הוא אינו מתמוסס במים, אך כן מתמוסס באלכוהול, בכלורופורם ובדיאתיל אתר.

נכתב וצולם על ידי זרעים מציון